ימים שבין המייצרים

הִנְנוּ מְטַלְטְלִים עַל מוֹשַׁב נַדְנֵדָה.

תְּנוּפָה מַתְמֶדֶת מְנִיעָה אוֹתָנוּ יַחַד

מְעַט קָדִימָה וְטִפָּה לְאָחוֹר

מַעְלָה מַטָּה 

בִּמְתִינוּת אַךְ בִּנְחִישׁוּת.

קַרְקַע מוּצָקָה אֵינָהּ בְּהֶשֵּׂג רַגְלֵינוּ.

הַשָּׁמַיִם מֵעַל עוֹטִים שִׁכְבָה אֲטוּמָה. 

דֶּרֶךְ אֵינָהּ נִפְרֶשֶׂת מוּל עֵינֵינוּ

וְאֵין תַּמְרוּר עֲצֹר לְהַנְחוֹת הַפְסָקַת

 הַנִּדְנוּד הַדָּן אוֹתָנוּ לָנוּד אָנֶה וָאָנָה.

שַׁלְשְׁלָאוֹת בַּרְזֶל אוֹחֲזוֹת בְּנַדְנֵדָה , 

תּוֹךְ הַשְׁמָעַת חֲרִיקָה צוֹרֶמֶת 

עִם כָּל תְּנוּעָה. 

קָדִימָה וּלְאָחוֹר מַעְלָה מַטָּה. 

אַשְׁלָיַת הִתְקַדְּמוּת  

וּבְעֶצֶם הִתְמַקְּדוּת בְּאוֹתָהּ נְקֻדָּה

לְלֹא תַּכְלִית לְלֹא מוֹצָא.

מִבַּעַד לַתַּרְדֵּמָה הַנִּמְסֶכֶת בַּאֲבָרֵינוּ 

עֵקֶב הַתְּנוּדָה הַמּוֹנוֹטוֹנִית,

אָנוּ עוֹקְבִים אַחַר 

נְחִיל פַּרְפָּרִים צִבְעוֹנִיִּים 

הַמְּבַקְּשִׁים לַחֲצוֹת 

אֶת חוֹמוֹת הָעֲרָפֶל 

וּלְבַקֵּשׁ לְעַצְמָם פְּרָחִים  

שֶׁעֲדַיִן מַנְבִּיעִים צוּף מָתוֹק,

לַמְרוֹת הַשִּׁמָּמוֹן וְהַמַּחְנָק 

הַמִּתְגַּבְּרִים -

מֵרָחוֹק אֲנִי שׁוֹמַעַת קוֹל מֻכָּר:

הִתְעוֹרְרִי.  קוּמִי. בֹּקֶר טוֹב. 

הִגִּיעַ זְמַן לָלֶכֶת לְבֵית הַסֵּפֶר לִלְמֹד.

יָדַיִם אֲהוּבוֹת מְלַטְּפוֹת אֶת פָּנַי

וַאֲנִי בּוֹכָה: אֵיךְ מָצָאתָ אוֹתִי, אַבָּא?

וַהֲרֵי אַתָּה בַּשָּׁמַיִם!