יצירות אחרונות
השקת הספר ״לדוג תקווה״ (1 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -21/06/2026 11:36
בּוֹאִי נְדַמְיֵן ש... מוקדש ללנה היקרה שלנו.🌹🌹🌹 (7 תגובות)
שמואל כהן /שירים -21/06/2026 09:26
יונה,פינקי,והשמש (3 תגובות)
דינה קגן /סיפורים -21/06/2026 07:12
חרוזים יקרים ו אהובים (4 תגובות)
דני זכריה /שירים -21/06/2026 06:00
Ole ole נכתב בהשראת המונדיאל (2 תגובות)
Nesi /שירים -20/06/2026 23:46
קולע הסלים חלק ג (2 תגובות)
בבר 1 /סיפורים -20/06/2026 21:53
הוא לא מכזיב (2 תגובות)
jakuper /סיפורים -20/06/2026 19:50
שלמה המלך ושלמי הסנדלר / בשולי במת הדיון תוהו ובוהו / (4 תגובות)
רבקה ירון /שירים -20/06/2026 18:18
מִתְּהוֹם אֶל אוֹר - לבמתהדיון (9 תגובות)
אביה /שירים -20/06/2026 15:53
ילדה קטנה בסנטר (4 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -20/06/2026 13:53
סיפורים
יפהפיהיפהפייה/ עמירם פאל היא הייתה יפהפייה. ביום בו הסכימה לחיזוריו, הוא חש כיצד ליבו מגביר את פעימותיו, עד כי עומד הוא להתפוצץ כמעט, אי שם בתוך בית החזה. לא היה זה קל להשיג את הסכמתה. כלל וכלל לא. רבות נאלץ לטרוח בטרם ראה את אותו מבט מיוחד בעיניה, מבט שאותו כבר הכיר מזמן כמביע הסכמה אילמת. עד אותו יום, הוא לא הצליח לגעת בה, ולו לשניה קלה. הדחיות היו תקיפות ומהירות, ועם זאת לא גסות. כמובן, יפהפייה שכזו וגסות, לא היו שני דברים ההולכים יחדיו. היא פשוט לא נזקקה לגסות בכדי לבטא דחייה מפורשת. הוא תמיד חש, אי-שם מתחת לדחיות, הרחק פנימה, ועמוק בליבה, ברמז קל, שקרא לו להמשיך ולנסות. מעין הבטחה מעורפלת, שהסוף יהיה טוב. בהסתמך על ניסיונו, הוא האמין לתחושה זו. תוך מחשבה על הגמול הגדול הצפוי לו, הוא המשיך בהתמדה בניסיונותיו. היום הגדול, בו ראה בעיניה בבירור את ההסכמה, היווה את אותו גמול נאות על כל מאמציו. הוא היה מנוסה מאד וידע למצות את התענוג. הם יצאו יחדיו, לטיול בין-הערביים, וכל הדרך לא נגע בה כלל. זאת, למרות שחש כיצד כל תא בגופו עורג אליה, וכי אותה תחושה חמה קיימת גם אצלה. ברצון פלדה הוא סכר את תשוקותיו, בידעו, כי דווקא דבר זה יגביר עוד יותר את התענוג אחר כך. הם הגיעו למקום מחסה, המוסתר מעיני כל, ובהסכמה הדדית אילמת עצרו והתכנסו בתוכו. שוב פעל בו הניסיון שצבר כבר בעבר, ומנע ממנו את שכל צעיר היה מבצע מזמן. הוא לא התנפל עליה מידית, הוא לא לגם את כוס היין המלאה, המוכנה ומזומנה לעיניו רוטטת מתשוקה, בבת אחת. באיטיות ובזהירות, בכדי שלא להיסחף בזרם ולבלוע הכל בצורה שתקצר את כל התענוג, הוא טעם את הטיפה הראשונה – הוא הניח את כפתו על קצה זנבה השעיר והחל להניעה, באותה איטיות, כלפי מעלה. ס ו ף
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |