יצירות אחרונות
האישה שמעולם לא הייתה - מיקרו סיפור.🌹🌹🌹 (1 תגובות)
שמואל כהן /סיפורים -13/10/2026 04:10
תַּפּוּחִים (מתוך הארכיון הפרטי) (2 תגובות)
בַּר גַּרְסִיָּה־שַׁנְקָר /שירים -13/10/2026 01:50
ניחוח של הבטחה (4 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -12/10/2026 15:50
אמש היה יום ולילה (5 תגובות)
לב נורית /שירים -12/10/2026 15:30
משיח...משיח....משיח......-מוקדש באהבה לשירי בתי האהובה (11 תגובות)
מרים /שירים -12/10/2026 09:59
ספר ייחודי יצא עתה בהוצאת "דרך המילים" (21 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -12/10/2026 08:30
הָאֶפְשָׁרוּת הַגְּנוּזָה (5 תגובות)
אביה /שירים -12/10/2026 07:14
זורמת בכול מקום שמצויה / יצירתיות (5 תגובות)
דני זכריה /שירים -12/10/2026 07:11
סיפורים
יפהפיהיפהפייה/ עמירם פאל היא הייתה יפהפייה. ביום בו הסכימה לחיזוריו, הוא חש כיצד ליבו מגביר את פעימותיו, עד כי עומד הוא להתפוצץ כמעט, אי שם בתוך בית החזה. לא היה זה קל להשיג את הסכמתה. כלל וכלל לא. רבות נאלץ לטרוח בטרם ראה את אותו מבט מיוחד בעיניה, מבט שאותו כבר הכיר מזמן כמביע הסכמה אילמת. עד אותו יום, הוא לא הצליח לגעת בה, ולו לשניה קלה. הדחיות היו תקיפות ומהירות, ועם זאת לא גסות. כמובן, יפהפייה שכזו וגסות, לא היו שני דברים ההולכים יחדיו. היא פשוט לא נזקקה לגסות בכדי לבטא דחייה מפורשת. הוא תמיד חש, אי-שם מתחת לדחיות, הרחק פנימה, ועמוק בליבה, ברמז קל, שקרא לו להמשיך ולנסות. מעין הבטחה מעורפלת, שהסוף יהיה טוב. בהסתמך על ניסיונו, הוא האמין לתחושה זו. תוך מחשבה על הגמול הגדול הצפוי לו, הוא המשיך בהתמדה בניסיונותיו. היום הגדול, בו ראה בעיניה בבירור את ההסכמה, היווה את אותו גמול נאות על כל מאמציו. הוא היה מנוסה מאד וידע למצות את התענוג. הם יצאו יחדיו, לטיול בין-הערביים, וכל הדרך לא נגע בה כלל. זאת, למרות שחש כיצד כל תא בגופו עורג אליה, וכי אותה תחושה חמה קיימת גם אצלה. ברצון פלדה הוא סכר את תשוקותיו, בידעו, כי דווקא דבר זה יגביר עוד יותר את התענוג אחר כך. הם הגיעו למקום מחסה, המוסתר מעיני כל, ובהסכמה הדדית אילמת עצרו והתכנסו בתוכו. שוב פעל בו הניסיון שצבר כבר בעבר, ומנע ממנו את שכל צעיר היה מבצע מזמן. הוא לא התנפל עליה מידית, הוא לא לגם את כוס היין המלאה, המוכנה ומזומנה לעיניו רוטטת מתשוקה, בבת אחת. באיטיות ובזהירות, בכדי שלא להיסחף בזרם ולבלוע הכל בצורה שתקצר את כל התענוג, הוא טעם את הטיפה הראשונה – הוא הניח את כפתו על קצה זנבה השעיר והחל להניעה, באותה איטיות, כלפי מעלה. ס ו ף
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |