שבטך ומשענתך המה ינחמוני

קוֹלְךָ מַזְהִיר בְּאָזְנַי:

לְאַט לָךְ,  אַל תִּמְעֲדִי

עִמְדִי.  הַמְתִּינִי. נִשְׁמִי.

אָכֵן, מִדֵּי פַּעַם

אֲנִי מְטֻלְטֶלֶת וְנוֹפֶלֶת,

עִתִּים בִּירִידָה

עִתִּים  בַּעֲלִיָּה. 

יְמִינָהּ וּשְׂמֹאלָה

נָעָה הַמְּטֻטֶּלֶת,

וְשׁוּב נִשְׁמָע הַקּוֹל בְּאָזְנַי:

קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה .

רַב לְךָ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא.

עַל כֵּן אֲדַבֵּר שִׁירִי

מִתּוֹךְ מוּדָעוּת:

מֵעֹמֶק יְדִיעָה 

הוֹדָיָה וּוַדָּאוּת.

כִּי אַתָּה תָּמִיד עִמָּדִי

לֹא רַק בְּגֵיא צַלְמָוֶת

אֶלָּא גַּם בְּפִסְגוֹת הָרִים

אֲלֵיהֶם רֹאשִׁי אָרִים.

שׁוֹמֵר עַל אִזּוּנִי

בְּהִזּוּן חוֹזֵר

בַּמַּעֲבָר בֵּין הַמֵּימַדִּים,

כְּשֶׁמִּתַּחְתַּי הַתְּהוֹם

וּמֵעָלַי בִּשְׁמֵי מָרוֹם

הַמַּהוּת הַנֶּחֱשֶׁקֶת.

לְעוֹלָם אֵלֶיךָ הִנְנִי מִשְׁתּוֹקֶקֶת

סְחוֹר סְחוֹר אֶרְקֹד

בְּכָל חַג וּמוֹעֵד.

לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה.

בְּעֵינַיִם דּוֹמְעוֹת מִשִּׂמְחָה

אָחוּשׁ בִּימִינְךָ הַחוֹבֶקֶת .

לִבִּי - לַפִּיד בּוֹעֵר 

נוֹלַד מֵחָדָשׁ מִכָּל שֶׁבֶר 

וְשׁוֹאֵב שׁוּב וָשׁוּב

מֵי תִּקְוָה וֶאֱמוּנָה מִבְּאֵר

הַיְּשׁוּעוֹת שֶׁהִנְּךָ 

מַבְטִיחַ, מְקַיֵּם 

וּמֵאִיר לְמִי שֶׁמַּתְמִיד

וְחוֹפֵר.

כָּחֹל וְאָדֹם, אֵשׁ וּמַיִם

נִמְזָגִים וְנִמְהָלִים זֶה בָּזֶה.

כִּפָּה סְגֻלָּה נִמְתַּחַת וְעוֹטֶפֶת

בְּשָׁלוֹם, בְּשַׁלְוָה, בְּאַהֲבָה

בְּאַחְוָה וּבְחֶדְוָה

אֶת רָאשֵׁי כֻּלָּנוּ יַחַד.

בְּתִקְוָה וּבַעֲנָוָה

הֲרֵינוּ מִתְכַּוְנְנִים 

וּמְכִינִים עַצְמֵנוּ 

לְנֶצַח מִקּוֹמְךָ 

בְּתוֹכֵנוּ.