לָלֶכֶת לְאִבּוּד / אילנה.פ ©

ללכת לאיבוד עבורך זה לבחור באומץ נתיב חדש ממה שהורגלנו, הוא לא מוכר לנו. לא יודעים מה יהיה בו.  תודה רבה לך רננה היקרה, יום טוב. שנפסע רק בדרכים הנכונות והבטוחות. אמן ואמן.

מודה לך, דני יקר, על תגובתך. חיממת את לבי.

גֶּבֶר הוֹלֵךְ לְאִבּוּד דֶּרֶךְ מִרְפֶּסֶת,
בֵּין שִׂיחֵי הֲשָׂרַךְ.
הוּא מִתְנַדְנֵד כְּשֶׁהָרוּחַ נִכְנֶסֶת.
הוּא נֶעֱזָב,
הוּא נוֹשֵׁר בַּסְּתָו,
אַל תִּהְיִי כּוֹעֶסֶת,
הוּא מְאֹהָב.  ( שלמה ארצי)

השיר עוסק באומץ לבחור בדרך אחרת מהמסלול הידוע והקבוע לנו בחיים. "ללכת לאיבוד" אינו כישלון, אלא חיפוש אמיתי אחר אמת אישית ומשמעות חדשה.
חיינו הם מסע מתמיד של חיפוש, ואין אמת אחת – אלא דרכים רבות לגלותה.

מקסים השיר שכתבת אילנה יקרה

יום טוב ושקט

שמוליק

שמואל יקר, אני שמחה ששורותי מזכירות לך שירים, מבחינתי זהו אושר גדול. 
כתמיד, מודה לך על פירוש מעמיק של מילותיי. שימחת אותי

אמת, בדרך המלך הדברים קלים יותר, נוחים יותר, אך האם נרצה להעביר חיינו בלא לצבור הישגים שלא היינו מגיעים אליהם, בלא להתגבר על בעיות, אלמלא בחרנו בשבילים  לא נודעים, בשבילים מסוכנים?  

.

ברשותך, "פרשנות" אישית לכמה מושגים:

"ללכת לאיבוד" , או להרגיש אבודים, הוא 

מצב שנוצר בעקבות "התגוששות" בין 

הדעות שהורגלנו בהן בבית לבין ההבנה 

הפתאומית (אולי: תובנה פתאומית) של 

היחיד בדבר התוקף וההיקף של אותן דעות.

בומבַּסטי, נכון? 

כי לרוב, מדובר במרידה (דתי יחזור

בשאלה, חילוני יחזור בתשובה), לא תמיד

ארוכת טווח. מה קורה בהמשך - תלוי

בגורמים רבים, מהם מובנים ביחיד, מהם

שייכים לחברה החדשה שאליה הצטרף.

יש לזכור שאנחנו (את, אני, הוא, הם, ...)

מותְנים מלידה: 

היכולות הפיזיוֹת של היחיד;

היכולות המנטָליוֹת של היחיד;

והסביבה, מבחינה כלכלית, מבחינה

תרבותית, האידיאולוגית, ועוד. 

חיפוש היחיד אחר אמיתות אחרות - כי אין 

אמת אחת, נכון - תלוי בגורמים הנ"ל.  

תודה רבה-רבה על דברייך, ו- אנא סליחתך:

הרחבתי את היריעה ... 

<לב>

רבקה

---

רבקה יקירתי, נהניתי מאד לקרוא פרשנותך המעניינת לשורותיי. אני בעד יריעות רחבות
בהתאם לאמונה שלי, לא נולדנו "סתם". במסע חיינו עלינו לעשות בחירות קלות ו/או קשות, לתקן כל שניתן שגיאות שנעשו בחיים קודמים, לכן "לזרום" עם החיים, ללא סקרנות לגבי הלא נודע, לקחת סיכונים מחושבים הם הדרך היחידה לתיקון.
באהבה רבה ותודה לך רבקה

אילנה אהובה

האדם התועה ותוההה בהקשר לדרכו

זכותו לחפש דרך אחרת התואמת לו

ובהקשר ל-אמת-כל אחד והאמת שלו-האמת

היא סוביקטיבית ונימצאת באמצע.

עלינו לנתב אותה לפי מה שליבנו אומר לנו.

יפה כתבת אילנה אהובה

ערב טוב ושקטנ

אגב יש לי שאלה אליך-האם הכרת זוג חייטים

בר"ג בשם אברהם וחנה?

אם כן אספר לך מי אני,,,,,,

באהבה

מרים

תודה מרים אהובה, אוהבת תגובתך הנבונה לשורותיי
היכרתי זוג מרמת גן- אברהם וריטה סלומון ע''ה, שהיתה להם חנות לצמר/סריגה והיו להם שתי בנות ובן. אנשים מקסימים ביותר.
ותודה שהעלאת בי את זכרם.

להור ז"לי היתה לקוחה בשם אילנה

ואימי אימצה אותה כבת.

מידי פעם היתה שולחת לה סיר עם גפילטע פיש

וחבל  שזאת לא את.

אני בטוחה שנימצא עוד דברים משותפים.

ןאני אוהבת את אופן חשיבתך.

יום טוב ושקט

ממני

תודה מרים אהובה, ותודה גדולה שפתחת צוהר וסיפרת על טוב לבה של אמך הורתך.
אוי... עוררת געגועיי לאמי ולאבי ...

כל חיינו אנו בחיפוש אחר נתיבים בחיים. אין זה כביש סלול ולא אחת צריך לשנות את הדרך כדי לגלות את האמת. יפה כתבת. 

גלי יקירה,
תודה רבה, אוהבת מאד תגובתך ופרשנותך לשורותיי

אכן כך אילה יקרה,
לטעמי, לא באנו אל העולם כדי לשבת על זרי דפנה. באנו כדי לתקן כל מה שנתבקשנו לתקן על ידי הבריאה.

אכן, כל חיינו הם חיפוש אחרי דרך חדשה.

כי הנתיב בו הלכנו כבר מוכר לנו,

אנחנו יודעים את שיש בו

ועלינו ללכת קצת לאיבוד, כדי לגלות תגליות חדשות.

נורית יקירתי,
היטבת לפרש את שורותיי! תודה גדולה,
שימחת אותי. 

והאמת פנים רבות לה 

וכל אחד מוצא את דרכו היחודית לו 

תודה אלה לי יקירתי,
דווקא הבחירה בנתיבים לא מוכרים, בהם הלא נודע מעלה בנו חששות, תורם לעושר מחשבתי, להתרכזות במה שיש לנתיבים לא מוכרים להציע לנו. זו הרפתקאה, אך ממתין לנו פרס בצידה.