זה הסיפור של הנשק

זה הסִפּוּר שֶׁל הַנֶּשֶׁק, שֶׁהָיָה צָמוּד לְיַד שְׂמֹאל כָּל הַזְּמַן, וְהִיא שָׁכְחָה אֵיךְ יוֹצְאִים מִיַּדִית הָאֲחִיזָה. אָז יָמִין וַאֲנִי לָקַחְנוּ אוֹתָהּ לְסִדְרַת חִינוּךְ רַכָּה, נָתַנּוּ לָהּ לַעֲשׂוֹת כָּל מִינֵי מְשִׁימוֹת רַכּוֹת. יַד יָמִין לֹא עָמְדָה בַּפִּיתּוּי וְכָל הַזְּמַן נֶעֶזְרָה לְטוֹבָתָהּ גַּם כְּשֶׁלֹּא הָיָה בָּזֶה צֹרֶךְ, אֲבָל בְּחֵן גַּם וִתְּרָה לַאֲחוֹתָהּ.

וְהִנֵּה, זֹאתִי הַפַּטִּישָׁה, הַמַּקְלִיקָה, הַמְּחַכָּה לִשְׁעַת פְּגִיעָה, הַמְכוֶּוצֶת עַיִן וְגַבָּה נֹכַח רֶתַע הַדְּפִיקָה.
כָּעֵת – עִרְבְּבָה קָפֶה, חָתְכָה עוּגָה, וְהַמְנַהֵל עַכְשָׁו הִכְרִיעַ – חֲגִיגָה גְדוֹלָה!

וּבְסִבּוּב נִּצָּחוֹנוֹ, יַד הַשְּׂמֹאל פָּתְחָה-שָׁבְרָה אֶת דֶּלֶת הַמְּקָרֵר, קְפוּצָה בְּתוֹךְ שְׂמֹאלוֹ.

אָז יָמִין כַּמּוּבָן הִגִּיעָה לְעֶזְרָתָהּ לְכִפּוּי מָהִיר וּבֶקֶרֶת נְזָקִים, הִרְכִּיבָה חֲזָרָה אֶת שֶׁפֹּרַק בַּמֶחְּגָּגִים.

עוֹד יוֹם שָׁלֵם שֶׁל הֶגְיוֹן וָרֶגֶשׁ לְרַפֵּא אֲבַק דְּרָכִים.