מַנְגִּינָה מְתוּקָה - מוקדש לחננאל על שירו סתם מנגינה

מַנְגִּינָה מְתוּקָה

יוֹדֵעַ מַהִי הַמַּנְגִּינָה
הַנְּעִימָה וְהַמְּתוּקָה בָּעוֹלָם?
בֶּטַח תַּחֲשֹׁב
מַנְגִּינַת הֶחָלִיל,אוֹ הַכִּנּוֹר
הַפְּסַנְתֵּר וְאוּלַי דַּוְקָא הַנֵּבֶל?
יוֹדֵעַ?
        אִם לֹא -
             חַכֵּה מְעַט אֲגַלֶּה לְךָ.
(הֲרֵי אָנוּ רַק בַּהַתְחָלָה)

אֲנִי, אִשָּׁה יַלְדָּה
 יוֹדַעַת אֶת הַתְּשׁוּבוֹת
שְׁנֵינוּ יוֹשְׁבִים בְּמִסְעָדָה,
בְּפִנָּה חֲשׁוּכָה
רְעֵבִים כְּאִלּוּ לֹא אָכַלְנוּ שָׁבוּעַ
   וְשָׁם,
מְנַגְּנִים לָנוּ טוֹבֵי הַנַּגָּנִים
עַל אוֹתוֹ חָלִיל,כִּנּוֹר
פְּסַנְתֵּר אוֹ נֵבֶל
וַאֲנַחְנוּ רְעֵבִים - זוֹכֵר?

בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶׁל הַמִּסְעָדָה
בַּפִּנָּה הַמּוּאָרָה
יוֹשְּׁבָה יַלְדָּה קְטַנָּה, 
לֹא אִשָּׁה, יַלְדָּה יָפָה
(אַתָּה רוֹאֶה,כָּכָה הָיִיתִי כְּשֶׁהָיִיתִי קְטַנָּה, לוֹחֶשֶׁת לְךָ בְּאָזְנְךָ)
בְּיָדָהּ כַּף, הִקִּישָׁה עַל הַצַּלַּחַת
 נִשְׁמְעָה מַנְגִּינָה מְתוּקָה,
           עֲרֵבָה לְאָזְנֵנוּ
וַאֲנַחְנוּ רְעֵבִים - זוֹכֵר?
( רָעָב לְאֹכֶל, אַל תִּסְחַף)
אַתָּה,
מֵיְשִׁיר אֶלָי מַבָּט
אֶל תּוֹךְ עֵינַי הַשְּׁקוּפוֹת
בְּדִיּוּק כָּמוֹנִי
אוֹתָן עֵינַיִם מְדַבְּרוֹת
(וְאוּלַי רוֹצוֹת)
וְאוֹמֵר:
"אַת הַדָּבָר הַנִּפְלָא בְּיוֹתֵר שֶׁקָּרָה לִי
בָּךְ בָּחַרְתִּי מִבֵּין כֻּלָּן
רוֹצֶה לָשֶׁבֶת אִתְּךָ אֶל מוּל הַגַּלִּים
לִסְרֹק שֵׁעָרֵךְ
מַנְגִּינָה נְעִימָה 
לִפְרֹט עַל גּוּפֵךְ
לָשִׁיר לַךְ וְאִתָּךְ
אֶת הַשִּׁיר שֶׁיִּהְיֶה רַק שֶׁל שְׁנֵינוּ"
וַאֲנִי הִרְהַרְתִּי...
(עוֹדֶנִּי מְהַרְהֶרֶת)
(לְכָל מַנְגִּינָה, יֵשׁ אֶת הַמִּקְצָב
וְלִי יֵשׁ גַּם קֶצֶב מְסֻיָּם תִּשְׁמֹר לִי עָלָיו)
זוֹכֶרֶת שֶׁ
זוֹ הָיְתָה הָאֲרוּחָה
הֲכִי טְעִימָה שֶׁאָכַלְתִּי בְּחַיַּי.
~