נִסְעֶרֶת מִקֶּסֶם הַשְׁקִיעָה

כְּשֶׁהַשְּׁקִיעָה צְבוּעָה בָּאַרְגָּמָן

מַצִּיתָה לֵב אִשָּׁה, 

מְעוֹרֶרֶת צָרְכֵי אִשָּׁה.

שְׁקִיעָה נֶהֱדֶרֶת

הִשְׁאַרְתִּינִי כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה הַנָּחָשׁ לְחָוָה בְּגַן עֵדֶן.

פִּתָּה אוֹתָהּ, עוֹרֵר אֶת אֵשׁ נָשִׁיוּתָה

חָשַׂף אֶל הָאוֹר אֶת עֶרְגוֹת הָאִשָּׁה שְׁבָּה.

כְּמוֹ חָוָה

אֲנִי הִיא הָאִשָּׁה שֶׁכָּךְ עָשְׂתָה לִי הַשְׁקִיעָה.

שְׁקִיעָה צְבוּעָה בָּאַרְגָּמָן יְכוֹלָה לְעוֹרֵר אִשָּׁה

לַעָשׂוֹתָה כְּמוֹ מְסֻמֶּמֶת לֹֹא תִּתְֹבּוֹשֵׁשׁ

וַאֲנִי - 

נִסְעֶרֶת מִקֶּסֶם הַשְׁקִיעָה 

מְצַיֶּרֶת בְּדִּמְיוֹנִי בְּמִכְּחוֹל גַּעְגּוּעִים

אֶת שִׁפְעַת מַאֲוַיַי
מִתְעַנֶּגֶת עַל כָּל אֶחָד מֵהֶם,

מַפְלִיגָה עִם הַדִּמְיוֹן 

כְּאִילוּ הַדְּבָרִים הַמִתְרַחָשִׁים הֵם מְצִיאוּת

וְהִנֵּה פֶּתַע מוֹצֵאת עַצְמִי עֵירֹמָה כְּמוֹ חָוָה אִמֵּנוּ

וְלֹֹא אֶתְּבּוֹשֵׁשׁ

צוֹעֶדֶת עַל הַחוֹל

מוּל מַיִם תְּכַלְכַלִים, מַזְמִינִים.

צוֹעֶדֶת בִּפְסִיעוֹת קְטַנּוֹת

שְׁקוּעָה בְּהַשְׂעֲרוֹתַי

בְהַר הַגַּעַשׁ שֶׁנַּעֲשֶׂה גּוּפִי.

וְהִנֵּה אַתָּה עוֹמֵד שׁוּב לְיָדִי

טוֹבֵל בַּצֶּבַע הַכָּחֹל וְצוֹבֵעַ אֶת גּוּפִי.

אֲנִי לְךָ כְּבַת הַיָּם הַקְּטַנָּה

אַתָּה מְלַטֵּף אֶת תַּלְתַּלַּי הַזְהוּבִים

וְיֵשׁ שֶׁאֶצְבְּעוֹתֶיךָ גּוֹלְשׁוֹת מָטָה בַּהִסּוּס 

וַאֲנִי כְּמִי שֶׁכִּשְּׁפוּ אוֹתָהּ, לֹא מִתְנַגֶּדֶת לֹא דּוֹחָה.

נִרְעֶדֶת, שׁוֹתֶקֶת לֹא בּוֹלֶמֶת 

טוֹבָה אַתְּ לִי שְׁקִיעָה צְבוּעָה בְּאַרְגָּמָן.

רְאִי מָה עָשִׂית לִי

חָשָׁה נִנּוֹחָה,

חָשָׁה נִכְבֶּשֶׁת בְּנֹעַם

יוֹנֶקֶת בִּתְשׁוּקָה אֶת נִיחוֹחֲךָ הַנִּלְכָּד בְּתּוֹכִי

כֻלִּי עָרְגָה מְלוּטֶפֶת

חָבֵּק אוֹתִי חָזָק, 

כְּלָא אוֹתִי אֶל בְּשָּׁרְךָ 

בְּכָל עָצְמַת זְרוֹעוֹתֶיךָ הַמַּקִּיפוֹת.

שְׂפָתַי מִתְנַגְּנוֹת 

מַתְאִימוֹת עַצְמָן לְקֶצֶּב שְׂפָתֵיִךָ הַנּוֹשְׁקוֹת.

נָעָה עִמְּךָ בְּבִטְחָה וְשָׁרָה לְךָ אָהֲבָה

כֵּן - 

זוֹ הַשְׁקִיעָה אֲשֶׁר חוֹלְלָה מָה שֶׁקּוֹרֶה לְךָ וְלִי

זוֹ הַשְׁקִיעָה הַמִתְחַיכֶת

הִיא אוֹהֶבֶת לִיצֹר אֶת מַעֲשֶׂה הָאַהֲבָה בֵּין גֶּבֶר לְאִשָּׁה.

"אֲנִי אֶת שֶׁלִּי עָשִׂיתִי", שָׂחָה לְעַצְמָהּ הַשְׁקִיעָה. בִּשְׂבִיעוּת רָצוֹן

וְעַכְשָׁו כְּשֶׁשָּׁלְֹמָֹה מְלַאכְתָּהּ בָּנוּ

הִיא סָרָה לְאִטָּהּ לְעֶבֶר חוֹף אַחֵר,

תָּרָה אַחֲרֵי אִשָּׁה נוֹסֶפֶת

הַמְּחַפֶּשֶׂת אֶת הַגֶּבֶר שֶׁאָהֲבָה

כְּדֵי שֶׁיִגְרֹם לָהּ אוֹשֶּׁר

כְּשֵׁם שֶׁמְּחוֹלֵל בִּי אוֹשֶּׁר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר עִמִּי 

                      אַתָּה -
~
השקיעה היום אחר הצהריים
~
~