אושויץ שלך אימא

אימא רציתי תמיד לשאול

איך זה לשכב בתל עפר

השיש לא כבד לך

ולפני שאלך אזכיר לך

אל תכנסי לי לחלומות

עם אושויץ והדמעות

נמאס לי מהנאצים

בחדרי הקר

ומבטיח לך שאבוא להשקות

את הברוש שבטח חודר לך לעצמות

תמיד פחדת משורשים

הרי לך כרתו אותם .

אבל למה הכנסת לי תמיד לראש

שכולם נאצים.התמנים המרוקאים

הגרוזינים הערבים.אפילו על מנדל

לחשת לי שהוא נאצי.

אבל על הגרמנים לא דיברת

עליהם לא אמרת מילה

לא סיפרת לי על מנגלה על אושויץ

לא סיפרת לי על תאי הגאזים

את כל זה ידעתי מאסתר המורה

שעלתה בכלל מסוריה.אבל את שתקת כמו הקרפיון שפירקת לו את המוח כל שבת

שאלת את עצמך לפעמים מדוע הבן שלך קצת דפוק ואולי הרבה.למה הוא כל שנתיים מתחתן מחדש

למה בכל עיר במדינה החמה שלנו יש לו תביעת מזונות.

מי אשם שאני כועס עליך...התמנים המרוקאים.. הגרוזינים.. .לא הם הלבישו אותך בכתונת פסים

לא הם מכרו אותי לערלים.אלה את .אימא. את בנית לי עולם שיש בו חומת קלפים

שעפו ברוח בעולם של שקרים.

תמיד חשבתי שכל העולם נגדינו.וזה לא נכון

את אמרת שלא אוהבים אותנו בגלל שאנחנו היהודים שקר לנצרות או להפך.

את תמיד בכית שדזיגאן שר לך באידיש וחשבת שזה ההימנון של המדינה

אפילו עברית לא למדת .בגללך התמנים דיברו אידיש בשכונה.

ושזכריה בא אליך בפסח לקנות כבש הכנסת לכבש קילו מלח בפה בכדי שישתה דלי מיים

וכך ישמין ב5 קילו.האם בגלל הפוילה שטיק האלו לא אהבו אותכם הגרמנים.

תראי מה עשית איתי.את שוכבת בתל עפר ותולעים כשרים אוכלים אותך

ואני עזבתי את הארץ וחזרתי לאושויץ שברחת.כן אימא באתי להחזיר את כתונת הפסים עם המגן דויד שתפרת

שהנאצים לא יגידו שאת חייבת להם משהו.הדלקתי מדורה וזרקתי אותה לתוך האש שגם היא תשרף

כך שאת תנוחי סוף סוף ואני לא אחלום יותר.

ואולי כל הדודים והחברים והמכרים שלך שם בשמיים כשאתם יושבים יחד ומביטים עלינו

תבינו שאת אושויץ שלכם לא רצינו.

ולסיום רק רציתי לספר לך.אני חי יחד עם בת של נאצי שגם שוכב בתל עפר

עשיתי לה אפילו ילד ואני מבטיח לך שאסתר המורה מסוריה לא תספר לו על אושויץ שלך

ואל תשכחי לשאול את אלוהים יחד עם כל החסידים שמסביבך

למה הוא נתן לרצוח 6 מיליון.