אוריין

אורלי דניאליס נולדה בקריית עקרון, בת לאב שהיה רס"ר כוחני בצבא ולאם שעבדה כרקדנית במלון. היא למדה מגיל צעיר להתמודד עם קשיים ולבנות לעצמה דרך בעולם מלא במאבקים. חייה יכלו להיות סיפור רומן רומנטי – מלא בתככים, מזימות ומאבקים, אבל ללא רומנטיקה כלל. את בעלה הכירה דאך התנהלות עסקית, וכך גם נישואיה.

בתה של אורלי, אוריין, הכירה את אבנר סימון – בנו של הקבלן הידוע לשמצה ז'לובניק פופלוז'ניק. אבנר, שהתרגל לחיי שפע ולכסף קל, הצליח לשבות את לבה של אוריין במילים מתוקות ובמחוות גדולות. הם התחתנו בחתונה יוקרתית באולמי הקוקוס, שהייתה חגיגה בלתי נשכחת.

האורחים נהנו מתפריט מרהיב: מוח ברוטב חריף, שקשוקה עם עשבי תיבול וביצי דגים, סטייק פרפר וכבד אווז שנמס בפה. המלצריות, שנראו כאילו יצאו מתוך קטלוג אופנה, הוסיפו לאווירה היוקרתית, והזמר בשן קורופטקה, סולן להקת "זמזומי הזמייה," סיפק הופעה מחשמלת.

אבל מאחורי הזוהר הסתתרו סדקים. כבר בשבועות הראשונים לנישואים, אוריין גילתה צד אפל :
אבנר היה מקנא בצורה חולנית. הוא דרש מאוריין לנתק קשר עם הוריה וחברותיה והקפיד להתפרץ עליה לעיתים קרובות כשלא ניקתה לטעמו, כשהקניות שלה בסופר היו דלות מדי או יקרות מדי, הדברים התפוצצו במיוחד בימי שישי.

באחד הערבים, כשאוריין עמלה במטבח על הכנת השבת וניהלה שיחה סלולרית עם אמה, אבנר התפרץ בזעם:
"מה זה פה, עוד פעם אמא שלך בראש שלך?! אולי די כבר עם כל הטלפונים שלה?"
"אבנר, אני גם מכינה שבת," היא ניסתה להרגיע אותו.
"מספיק עם ה'הכול בסדר' שלך!" הוא הטיח בה. "תביני, אני לא רוצה את ההשפעה שלה על החיים שלנו. את נשואה לי, לא לה!"
"אבל אמא שלי..." היא ניסתה להגניב.
"את לא תדברי איתם יותר!" הוא צעק. "ואם תמשיכי – תראי מה זה."

השיחות הפכו ליותר ויותר אלימות, ואוריין הבינה שהיא חייבת להשתחרר. חודש וחצי בלבד לאחר החתונה, היא עזבה את אבנר והגישה בקשה לגירושין.

זמן לא רב לאחר מכן, אוריין פגשה את אליק, חנון מחשבים עדין ונעים הליכות. אוריין אמנם חששה להיכנס לזוגיות חדשה, אבל אליק הוכיח שהוא שונה לחלוטין מאבנר.

אורלי, עם זאת, לא סמכה על אף אחד. היא זימנה את אליק ללשכתה בקומה 2 של ספריית "נווה חמודותיים" שבה עבדה. החדר היה שקט וספרותי, אבל האווירה הייתה מתוחה.

אורלי הביטה באליק בקור ואמרה בקול נטול רגש:
"תקשיב לי, אליק. אם אתה מתכוון להתייחס לבת שלי כמו שאבנר סימון עשה – כדאי שתלך עכשיו. אני לא אהסס לטפל בך בדרך שלי."

אליק, שהיה נבוך, השיב בביטחון: "אני מבטיח לך – אוריין תהיה תמיד בראש סדר העדיפויות שלי. אני כאן בשביל לאהוב ולכבד אותה."

וכך היה. אליק התגלה כבחירה הנכונה, ואוריין סוף-סוף זכתה לחיים שקטים ומאושרים.

ואורלי? היא נותרה עמוד התווך של המשפחה – חזקה, חכמה ומי שעדיף לא להרגיז.