וילון ורוד

מֵאֲחוֹרֵי וִילוֹן וָרֹד שָׁכַב גּוּפָהּ

אֶת דַּרְכָּהּ לַצַּמֶּרֶת

אֲלֻמּוֹת עֲשָׁנָהּ הָיוּ מִשְׂתָּרְגוֹת

מְתוּקוֹת כְּצֶמֶר גֶּפֶן

מְלַפְּפוֹת סֻלָּמוֹת הַמַּסְתִּירִים נְחָשִׁים

לְבַדָּהּ הָיְתָה וּמֵעוֹלָם לֹא הֵבִינָה 

הַאִם בַּפִּסְגָּה נָגְעָה

אוֹ שֶׁמָּא מִתְפַּלֶּשֶׁת הָיְתָה בְּאֵפֶר

וִילוֹן וָרֹד חוֹבֵט בְּקִיר

קָפוּא

דּוּמִיָּה

גּוּפָהּ שׁוֹכֵב דַּרְכָּהּ מַטָּה

מַעֲלֵה אֵדִים מַצְחִינִים

כִּבְעֵרַת כֻּתְנָה רְקוּבָה

נְּחָשִׁים דִּרְדְּרוּ אוֹתָהּ

מֵהַסֻּלָּמוֹת, מִשְׁכָּבָהּ סוֹפִי

מִיָּד יְנַיְלֵן אוֹתָהּ אִישׁ צֶוֶת תּוֹרָן

בְּתַכְרִיכִים צְנוּמִים

רַק הַוִּילוֹן שֶׁלָּהּ יִשָּׁאֵר לָעַד,

וָרֹד

מְסֻגְנָן