אֶרֶץ עֲגוּמָה

זועק, מעורר תהיות - ארצנו הקטנטונת זבת חלב הדבש, ארץ חמץ, נמוגה לה, נהרגים בה והיא הורגת אויבים גם, את רוטנת על כל אחד. תודה רבה לך, יום טוב. זקוקה ארצנו לתקומה כדי שתשוב להיות ארץ-חמד. שנדע ימים טובים בארצנו.

הייתה זו ארץ חמד. של אנשים צנועים והגונים. ונותרו בה אנשים טובים והגונים. והם נדרסים ומטסטים הצידה....

אבל הם כאן. והם יחזרו ויחזירו את הארץ לגדולתה.

השיר מצייר תמונה עגומה ומדכאת של המדינה שנמצאת במצב של משבר עמוק. הוא מתאר חברה מפולגת, אלימה וחולה, שבה הצעירים משלמים מחיר כבד. השיר מבקר את השלטון המושחת, את האלימות ואת חוסר הצדק השוררים בחברה.

שיר עוצמתי ונקוב וזורם בקריאתו כתבת BeeBee

יום שני מבורך

שמוליק

אכן שמוליק-תמונה עגומה ושיר עגום. ויוצרת עגומה והוכחה וכועסת, וחסרת אונים.

.

אה BeeBee ... 

תודה. תודה רבה. תודה אמיתית. 

על זרימת שירךְ, על צילום המצב בלי דקורציה, על ראייתךְ 

המפוכחת (כן, שְׁנֵי צִדֵּי הַמַּטְבֵּעַ זֵהִים), על זעמךְ, על כאבךְ. 

בהערכה רבה,

<לב>

רבקה

---

חבל לי רק שהמצב מוציא ממני שירים כועסים וקשים כאלה. אם תיכנסי  לשירי המוקדמים יותר מהשנים 2006,2008, תגלי שירה אחרת לגמרי. וחבל לי מאד.

וכואב לי מאד, על החטופים והחטופות, על משפחותיהם/ן הכואבות והזועקת ת. על החללים/ות והפצועים/ות  במלחמה ועל משפחותיהם הכואבות והשבורות. ולי יש מעט מאד כוח לשנות. אבל יחד עם כואבים/ות וזועמים/ות כמוני אולי נביא לשינוי ונחזיר את ארץ החמד שנגוזה, 

.

קראתי, יקרה. תודה. 

אשר לכאבךְ, זעמךְ, שהם גם שלי: 

כמוך וכמוני - אנחנו מהווים רק כ-30% או פחות מהאוכלוסיה

בארץ: מזמן-מזמן, כמוך וכמוני עזבו אֶת המדינה. גם עכשיו  

ישראלים נוספים מתווספים אליהם.  

צר לי, זאת המציאוּת. 

תודה שוב. <לב>

רבקה

---

תודה אהיה לתגובתך

שיר כה מכאיב המתאר מצב קשה ביותר המתחולל בארצנו. מי ייתן ונדע ימים טובים יותר. 

הלוואי שנצא מהבור הנורא שבו אנו נמצאים.

הלוואי ונחזיר אלינו את ארץ החמד שהייתה .

נחוואי ויחזרו החטופים והלוואי שהתותחים יידומו/

שאלות קשות

עוד נחזיר אלינו הארץ הטובה

לו יהי כדבריך.

תודה לתגובתך.

תודה להערה , אבל לא התכוונתי לכתוב ״איוולת״, למרות שאכן מדובר גם באיוולת.

כתבתי ״עוולת-דמים״, ושכחתי וו אחת ואת מקף הסמיכות. זאת מלשון עוולה ולשון דמים=כספים! הביטוי בא לשקף את החזירות ותאוות  הבצע, הממשיכות להשתולל למרות האבידות ולמרות האובדן ולמרות הפציעות והכאב של הפצועים והמשפחות. 

לקרוא ולראות בעיניים אחרות איננה טרחנות. אלא תשומת לב. ותמיד מביאה עמה חשיבה נוספת המסייעת לכותב/ת!

ולכן-תודה רבה על תגובתך! 

???

אכן-ארץ בה נחיה כי לטוב ולרע-אין לנו ארץ אחרת. ולא עוזבים מולדת רק כי לא נראה לנו כיצד היא מנוהלת: נשארים. וחורקים שיניים. ומשנים.

בי בי  יקרה

ארץ עגומה-ומצבה עגום כפי שתיארת בשירך.

עצוב וכואב

ערב טוב ושקט

ממני מרים

טוב שאנחנו מסוגלים לחלוק עם משוררים/ות אחרים/ות את רחשי ליבנו הכמוסים ביותר, בתיווכה של השירה. ואז עובר המסר מלב אל לב. ולא משנה מה העמדות הפוליטיות או האמונה שבלב המקבל: המסר הנו אוניברסאלי.

תודה לתגובתך

????