יצירות אחרונות
חורף שני לחטופים בשבי (0 תגובות)
דני זכריה /שירים -07/12/2024 02:37
וּמָה אֲנִי יוֹדַעַת ... (0 תגובות)
רבקה ירון /שירים -06/12/2024 22:44
תְּשׁוּבָה לַאֲהוּבָתִי (2 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -06/12/2024 22:06
רגע מהונדס (1 תגובות)
תומר קליין /שירים -06/12/2024 19:52
תינוק בן שמונים (4 תגובות)
צביקה רז /שירים -06/12/2024 17:05
אודם שקיעות (4 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -06/12/2024 15:49
לא זכיתי (7 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -06/12/2024 11:39
ואלה מסעות סוף הדרך (5 תגובות)
יצחק אור /שירים -06/12/2024 10:59
סיפורים
מאמאיה ומאבקה... פרק ב'בלילה התכנסו בשדה הסמוך למלון סביב מדורה קטנה כשהם יושבים על זנב התוף מנגנים ומדסקסים בו זמנית על המתרחש, מאמאיה צמצמה את אישוניה אל מול האש ויצרה אלומות אחדות פרוסות כמניפה כאשר ביניהן נפתח מסך ועליו מתגלמים קשרים עם הקדמונים, היא ראתה את ראס- ראש השבט הקדום, מאז ילדותה היה לה כמורה ומנטור. הוא לימד אותה את התיפוף הסודי שמסוגל לרפא אנשים ולשנות את הרע בליבם לטוב. פתח בפניה בלבד את סוד הריפוי דרך הכביש המתומן. התווה את הדרך בה הלכה. קולו של ראס בקע מתוך תנועות האור,
קיטו, בן הזוג המיתולוגי של מאמאיה, היה שותפה לדרך בטקסי הריפוי. בעברו הנהיג את להקת פטלה. הם נפגשו בחצר הקוסם , שם ניגן קיטו בשירות הקוסם שנהג לגרש שדים שהתנחלו בתוך בני אדם. שניהם היו בקבוצת המתופפים של הקוסם. יום אחד, במהלך גירוש שד מסוכן, קפץ גיץ לעינו של קיטו והיא החלה להישרף. למרות הכאב, הוא המשיך לנגן עד לסוף הטקס והשלים את הוצאת השד הנורא. מאמאיה, שהייתה עדה למעשה, הלכה אחריו, ניקתה את עינו הפגועה ואז לקחה את התוף שלה וניגנה את הניגון המרפא שלמדה. בסוף הניגון, קיטו חזר לראות בעינו והודה לה על כך. הם בילו כמה שנים טובות יחד, אך המאבק שמאמאיה התעקשה לקיים נגד מילת הנשים יצרה מתח ביניהם. היא נאבקה נגד הבערות שמשאירה ילדות מצולקות ונשים ממורמרות. קיטו, מצדו, עדיין טען שזו מסורת של דורות רבים, וחשש מחרם חברתי. הוא דאג שמא מישהו ינחש שמאמאיה לא נימולה, ואולי ירדפו אותה. בנוסף, הוא תהה כיצד יתפרנסו המוהלות אם המנהג ייפסק. קיטו העדיף להתרחק מהאירועים של מאמאיה ועבד עם להקת מחול אפריקאי מפורסמת ובינלאומית. הוא היה הסולן הראשי ומנהיג המתופפים, מחמיר עם עצמו ועם אחרים. כל שגיאה, קלה כחמורה, הביאה לעוד ועוד תרגול. יצירותיו הוצגו ברחבי היבשת ואף בעולם המערבי. כמו כן נשא אישה ונולדה להם בת. כעת, קיטו הגיע אל המלון תוך פחות מיומיים. לראשו כובע והוא לבוש בקפידה, מעוטר בצבעי אדום, צהוב, ירוק וצדפי קורי. "כמה אני שמחה שאתה כאן, קיטו," אמרה מאמאיה. "הפעם אתה מוכן לעזור לי?" קיטו נזכר כיצד מאמאיה ברחה מהבית ומנעה מהמשפחה לבצע בה את החיתוך הנורא. היא נדדה, למדה והתנסתה בריפוי עם התוף. ערכה מסעות הצלת נשמות על הכביש המתומן. היא אספה אנשים שהבערות הציפה את מוחם, שלפה את המודעות שלהם מהסחי של מעמקי המינוס אל מרחבי הפלוס מלאי הפריון. "הפעם אני כאן בשבילך, אהובה שלי," ענה קיטו. "הלילה אני רוצה שנערוך קריאת אש ותסבירי לכולנו את השיטה שלך לגבי הכביש המתומן. הפעם אני נעתר לעזור. זו זכות גדולה בשבילי, מאחר שיש לי ילדה קטנה בבית ואני מבין לראשונה את הכאב שהיא עלולה לסבול. בואי נפסיק את סבל הנשים." מאמאיה הייתה מאושרת כשדמיינה אותו לצידה והם מנגנים יחד מקצב לשחרור הילדות לפני החיתוך.
המשך יבוא @רחל פיש בנגורה תגובות
שמואל כהן
/
המאבק נגד מילת נשים🌹🌹🌹
/
06/11/2024 15:24
דני זכריה
/
בואי נפסיק את סבל הנשים
/
06/11/2024 19:10
גלי צבי-ויס
/
הניגון המרפא
/
07/11/2024 07:36
התחברותתגובתך נשמרה |