יוֹנָה הַנָּבִיא וּמַחְשְׁבוֹתָיו /מאת: אהובה קליין (c)

יונה בפתח ביתו ומעליו ענני השכינה הקורצים לו ללכת לנינווה אבל זה קשה והוא חותר לנוס מהם אבל הבורא נאבק נגד משברי ים. תודה רבה לך אהובה היקרה, שנה טובה וגמר חתימה טובה.

תודה רבה לתגובתך הנפלאה והמרוממת. ברוך תהיה עם כל יקירך וכל בית ישראל- בשנה טובה ומתוקה- שנת ניצחון וגאולה, בע"ה.אמן ואמן.

לא הבנתי אם הגיע לנינווה

לומדת דרכך אהןבה יקרה

שבןע מבורך

אסביר לך בשמחה: מדוע חשש יונה ללכת אל נינווה? על כך עונה רש"י: יונה היה סבור שעובדי עבודה זרה הם קרובים לתשובה, אם הוא יזהיר אותם- הם יחזרו בתשובה  וכך יתברר - כביכול כי יונה נמצא מחייב  את ישראל שאינם מקשיבים  לדברי הנביאים. 

יונה חזה זאת מראש, הוא ידע שהם עשויים לחזור בתשובה וחשש שיהיה קטרוג על עם ישראל, לכן ניסה להימלט מהמשימה שה' הטיל עליו ועלה על האוניה- כפי שכתוב: "ויקם יונה לברוח תרשישה מלפני ה' וירד יפו וימצא אנייה באה תרשיש.." [יונה א, ג]  

כאשר יונה מגיע ליפו הוא רוצה להבטיח את בריחתו , לכן שילם מראש ליורדי הים , טרם יצאה הספינה לדרכה ואפילו שילם הכול מראש דבר שלא היה מקובל ..

בהמשך. הייתה סערה בים ,המלחים בסופו של דבר הטילו גורלות וגילו כי הסערה מתחוללת בעבור נוכחותו של יונה עמהם ,לכן  - בהתאם לעצתו - הטילוהו למים ובהמשך מסופר על הדג הגדול אשר בלע את יונה.
במעי הדג ,יונה התפלל אל ה' וביקש רחמים ובסופו של דבר הדג – בפקודת ה' - הקיא את יונה ליבשה.

בסופו של דבר יונה הולך אל נינווה, הדרך אליה  הייתה צריכה לקחת - שלושה ימים- אבל הוא זוכה לקפיצת הדרך ומגיע במהלך של יום אחד .  אנשי נינווה חוזרים בתשובה - כפי שצפה ברוחו!.

הדבר הזה שובר את יונה , הוא מקים סוכה והקב"ה דואג לו לקיקיון המשמש לו צל - אך שמחתו אינה אורכת זמן רב - כי אלוקים מייבש את הקיקיון ,יונה מתעלף ומבקש למות מייאוש. אך אלוקים אומר לו:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה--אַתָּה חַסְתָּ עַל-הַקִּיקָיוֹן, אֲשֶׁר לֹא-עָמַלְתָּ בּוֹ וְלֹא גִידַּלְתּוֹ:  שֶׁבִּן-לַיְלָה הָיָה, וּבִן-לַיְלָה אָבָד. וַאֲנִי לֹא אָחוּס, עַל -נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה--אֲשֶׁר יֶשׁ-בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם, אֲשֶׁר לֹא-יָדַע בֵּין-יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ, וּבְהֵמָה, רַבָּה". [יונה, ד', ט'-י"א]

הקב"ה מסביר ליונה: אתה חס על הקיקיון שלא עמלת עבורו- אני לא אחוס על אנשים כה רבים בנינווה מהם ילדים קטנים שאינם יכולים להבחין בין שמאל לימין -בעבור אשמת הוריהם שלא חינכו אותם ויש גם בהמות רבות  שאינן ראויות לעונש כלל? [על פי פירוש מצודת דוד]

לסיכום .  לאור האמור לעיל: יום כיפור הוא היום הקדוש ביותר בשנה.

מתוך קריאה בספר יונה ניתן ללמוד: על גדולת ה' בהשוואה לאפסות האדם - ההוכחה: יונה מנסה להתחמק מצווי ה' ובסוף הוא  מיישם את דברי ה' ונוכח להבין: "כי אין עד מלבדו"! 

מכאן ניתן להסיק : כי כל יהודי חייב להאמין באמונה שלמה בקב"ה ולמלא  אחר צווי התורה באהבה  וביראת שמים. כך יזכה  לשפע של ברכה ושגשוג במשך כל השנה.. במילים אחרות אין להתעלם מרצון ה'!

 מאחלת לך ולכליקירייך: גמר חתימה טובה.

לומדת דרכך אהובה יקרה

שבועטוב

לשאלתך:  להלן קטעים מספר יונה: 

"וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, לְכוּ וְנַפִּילָה גוֹרָלוֹת, וְנֵדְעָה, בְּשֶׁלְּמִי הָרָעָה הַזֹּאת לָנוּ; וַיַּפִּלוּ, גּוֹרָלוֹת, וַיִּפֹּל הַגּוֹרָל, עַל-יוֹנָה.  ח וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו--הַגִּידָה-נָּא לָנוּ, בַּאֲשֶׁר לְמִי-הָרָעָה הַזֹּאת לָנוּ:  מַה-מְּלַאכְתְּךָ, וּמֵאַיִן תָּבוֹא--מָה אַרְצֶךָ, וְאֵי-מִזֶּה עַם אָתָּה.  ט וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, עִבְרִי אָנֹכִי; וְאֶת-יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, אֲנִי יָרֵא, אֲשֶׁר-עָשָׂה אֶת-הַיָּם, וְאֶת-הַיַּבָּשָׁה.  י וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים יִרְאָה גְדוֹלָה, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו מַה-זֹּאת עָשִׂיתָ:  כִּי-יָדְעוּ הָאֲנָשִׁים, כִּי-מִלִּפְנֵי יְהוָה הוּא בֹרֵחַ--כִּי הִגִּיד, לָהֶם.  יא וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו מַה-נַּעֲשֶׂה לָּךְ, וְיִשְׁתֹּק הַיָּם מֵעָלֵינוּ:  כִּי הַיָּם, הוֹלֵךְ וְסֹעֵר.  יב וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, שָׂאוּנִי וַהֲטִילֻנִי אֶל-הַיָּם, וְיִשְׁתֹּק הַיָּם, מֵעֲלֵיכֶם:  כִּי, יוֹדֵעַ אָנִי, כִּי בְשֶׁלִּי, הַסַּעַר הַגָּדוֹל הַזֶּה עֲלֵיכֶם.  יג וַיַּחְתְּרוּ הָאֲנָשִׁים, לְהָשִׁיב אֶל-הַיַּבָּשָׁה--וְלֹא יָכֹלוּ:  כִּי הַיָּם, הוֹלֵךְ וְסֹעֵר עֲלֵיהֶם.  יד וַיִּקְרְאוּ אֶל-יְהוָה וַיֹּאמְרוּ, אָנָּה יְהוָה אַל-נָא נֹאבְדָה בְּנֶפֶשׁ הָאִישׁ הַזֶּה, וְאַל-תִּתֵּן עָלֵינוּ, דָּם נָקִיא:  כִּי-אַתָּה יְהוָה, כַּאֲשֶׁר חָפַצְתָּ עָשִׂיתָ.  טו וַיִּשְׂאוּ, אֶת-יוֹנָה, וַיְטִלֻהוּ, אֶל-הַיָּם; וַיַּעֲמֹד הַיָּם, מִזַּעְפּוֹ.

 וַיְמַן יְהוָה דָּג גָּדוֹל, לִבְלֹעַ אֶת-יוֹנָה; וַיְהִי יוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּג, שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת.  ב וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה, אֶל-יְהוָה אֱלֹהָיו, מִמְּעֵי, הַדָּגָה.  ג וַיֹּאמֶר, קָרָאתִי מִצָּרָה לִי אֶל-יְהוָה--וַיַּעֲנֵנִי; מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי, שָׁמַעְתָּ קוֹלִי.  ד וַתַּשְׁלִיכֵנִי מְצוּלָה בִּלְבַב יַמִּים, וְנָהָר יְסֹבְבֵנִי; כָּל-מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ, עָלַי עָבָרוּ.  ה וַאֲנִי אָמַרְתִּי, נִגְרַשְׁתִּי מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ; אַךְ אוֹסִיף לְהַבִּיט, אֶל-הֵיכַל קָדְשֶׁךָ.  ו אֲפָפוּנִי מַיִם עַד-נֶפֶשׁ, תְּהוֹם יְסֹבְבֵנִי; סוּף, חָבוּשׁ לְרֹאשִׁי.  ז לְקִצְבֵי הָרִים יָרַדְתִּי, הָאָרֶץ בְּרִחֶיהָ בַעֲדִי לְעוֹלָם; וַתַּעַל מִשַּׁחַת חַיַּי, יְהוָה אֱלֹהָי.  ח בְּהִתְעַטֵּף עָלַי נַפְשִׁי, אֶת-יְהוָה זָכָרְתִּי; וַתָּבוֹא אֵלֶיךָ תְּפִלָּתִי, אֶל-הֵיכַל קָדְשֶׁךָ.  ט מְשַׁמְּרִים, הַבְלֵי-שָׁוְא--חַסְדָּם, יַעֲזֹבוּ.  י וַאֲנִי, בְּקוֹל תּוֹדָה אֶזְבְּחָה-לָּךְ, אֲשֶׁר נָדַרְתִּי, אֲשַׁלֵּמָה:  יְשׁוּעָתָה, לַיהוָה.  {ס}  יא וַיֹּאמֶר יְהוָה, לַדָּג; וַיָּקֵא אֶת-יוֹנָה, אֶל-הַיַּבָּשָׁה.[ ספר יונה[פרקים: א'- ב']

 אני מוכנה לענות לך לעוד שאלות בשמחה.

יוֹנָה בּוֹרֵחַ מִבְּשׂוֹרָה/ש.כֹּהֵן

וַיְהִי דְּבַר אֲדֹנָי

אֶל הַנָּבִיא יוֹנָה,

לִקְרֹא לָעִיר

לְנִינְוֵה הַגְּדוֹלָה.

"קוּם לְךָ" נֶאֱמַר

"אֶל הָעִיר הָרָעָה,

וְדַבֵּר אֶל לִבָּם,

בְּשָׂפָה בְּרוּרָה

כִּי רָעָתָם

לִפְנֵי עָלְתָה."

אַךְ יוֹנָה

מֵאַחְרָיוּת בָּרַח,

אֶת הַיָּם הַתִּיכוֹן חָצָה,

וּפְעָמָיו שָׁם

לְתַרְשִׁישׁ הָרְחוֹקָה

בְּלִי אֹמֶר וּמַחֲשָׁבָה.

לְפֶתַע סְעָרָה פָּרְצָה,

הַגַּלִּים מִתְרוֹמְמִים,

הָאֳנִיָּה רוֹעֶדֶת

וְהַמַּלָּחִים חֲרֵדִים.

"מָה לְךָ נִרְדָּם?"

קָרָא רַב הַחוֹבֵל

אֶל יוֹנָה הַנָּבִיא:

"קוּם, קְרָא לֶאֱלֹהֶיךָ

לִפְנֵי שֶׁאָסוֹן

עָלֵינוּ יָבִיא".

הַגּוֹרָל נָפַל,

וְעַל יוֹנָה הִצְבִּיעַ

"אֲנִי הָאָשֵׁם!

אֲנִי לוֹקֵחַ אַחְרָיוּת"

לַמְּלָחִים הוֹדִיעַ.

"הָטִילוּ אוֹתִי אֶל הַיָּם"

מֵהֶם הוּא בִּקֵּשׁ,

"רַק כָּךְ תָּנוּחוּ,

וְתִתְּנוּ לַיָּם לְהִתְאוֹשֵׁשׁ."

הַמַּלָּחִים לַיּוֹנָה מַקְשִׁיבִים

וְלַמַּיִם אוֹתוֹ זוֹרְקִים.

הַסְּעָרָה שָׁכְכָה,

הָרוּחַ אָז נִרְגְּעָה

וְהַמַּלָּחִים כֻּלָּם

חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה.

לְלַמֶּדְךָ שֶׁאִי אֶפְשָׁר

לִבְרֹחַ מִבְּשׂוֹרָה,

וְלָקַחַת אַחְרָיוּת

זֹאת הַתְּשׁוּבָה.

כְּאָז כֵּן עַתָּה.

ציור מרשים של יונה הנביא בפתח ביתו מקבל את הצווי האלוהי ללכת לנינווה ולדבר על ליבם ציירת אהובה יקרה.

גם השיר הנהדר שכתבת מעצים את התמונה.

יונה נצטווה ללכת אל נינווה להזהיר את תושבי העיר האשורית הגדולה – שישובו מדרכם הרעה. אך יונה בורח מבשורה והיה עליו לדעת שלא משנה מה יעשה דבר השם

בסוף יתבצע ובסוף גם יונה מבין ואומר:  "כִּי יָדַעְתִּי, כִּי אַתָּה אֵל-חַנּוּן וְרַחוּם, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב-חֶסֶד, וְנִחָם עַל-הָרָעָה". 

אני קראתי את פרק א' והקשבתי לדברי פרשנים ושיר בהשראת הפרק והשיר שלך  כתבתי והוא מוקדש לך אהובה יקרה.

גמר חתימה טובה לך ולבני ביתך

שמוליק

תודה, מקרב לב- על תגובה כה נהדרת ומיוחדת. אשר לשירך  הנפלא-- קראתי בעיון רב ואפילו פעמיים- אני מתרשמת שאתה - פשוט משתדרג, בלי  עין הרע- משיר לשיר.

הכתיבה -משכילה ומלמדת, והתוכן מבוסס על לימוד - רציני  ויסודי, יישר כוח ענק הן  על השיר המשובח והן על התמונה היפה המצורפת. 

מאחלת לך ולכל   יקירך ועם ישראל: מועדים לשמחה.

 והודו לה' כי טוב -כי לעולם חסדו- שהרשע האכזרי נהרג, עכשיו נפתח הפתח לשחרור החטופים, נמשיך להתפלל על זה.

 בברכה

 ובשורות טובות.

 אהובה.

תודה רבה רבה אהובה יקרה על תגובתך המפרגנת לשיר התגובה שכתבתי בהשראת השיר והציור שלך.

התנ"ך מזמן לנו סיפורים עצומים שיש בהם הרבה חומר למחשבה גם בימינו, סיפורים שהלקח העולה מהם כל כך ברור.  אנחנו יודעים שלאורך כל הדורות  ספר הספרים הוא דברי אלוהים חיים.

חג שמח ושנשמע רק בשורות טובות

שמוליק

אמת ויציב לדבריך. כן ירבו כמוך בישראל.

מועדים לשמחה- ברכות וישועות לך ולכל יקירך.

ולכל בית ישראל- כאיש אחד בלב אחד.

 בברכה

 אהובה

עבור יונה זהו צו הכרחי, תפקיד לא נעים (בלשון המעטה), אך סיפורו בא ללמדנו לומר את האמת. והפן הנוסף-אמונה באלוהים. 

גמר חתימה טובה יקרה ושנה טובה. 

תודה, מקרב לב- על דברייך במחכימים והמאירים.

 יישר כוח.

 מועדים לשמחה. "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו" על  חיסול הרשע מעזה, ממש נס משמים ומעכשיו נפתח הפתח  לשיחרור  החטופים, בע"ה נתפלל  בעוצמה רבה.

אמן ואמן.

בע"ה כולנו נמשיך להתפלל ולהילחם על שיחרור החטופים.

עם הנצח אינו מתייאש לעולם.

 שבת שלום וחג שמח לך ולכל יקירייך ובשורות טובות לכל עם ישראל.אמן ואמן.

אהובה אהובה

יונה בן אמיתי הוא הדמות המרכזית בספר יונה,

הוא הצליח ולקרוא  על נינוה כי עלתה רעתם לפני.

יונה הנביא ידע זאת. הוא היה מחובר לבורא בקשר

של נבואה.אך בכל זאת הוא החליט לברוח מפני שלא

רצה לעשות שליחות  הנוגדת את אישיותו. הוא

לא רצה להיות הנביא.

הוא נס אל מעבר לים-נבלע בבטן הלויתן ושם

נשא תפילה אל השם . המסר ידוע-אלוקים נימצא

בכל מקום ובליבנו בפרט.

תודה רבה אהובה אהובה על דברייך בשיר המקסים

ובציור הניפלא המצורף לשיר.

 חג סוכות כשר ושמח וכל הטוב בעולם מאחלים

לך כל משפחת מעטו וכולל שני המתוקים הקטנים

שבוע טוב ורגוע

בהמון המון אהבה

ממני מרים

אהובה אהובה

שכחתי לציין פרט שהוא סמלי-למדתי

בבית ספר יסודי הניקרא בשם-יונה הנביא.

שם בית הספר- שבו למדת. מרגש אותי מאד.

 איזה קטע!

 מועדים לשמחה,

באהבה רבה

 רבה

 אהובה

תודה, מקרב  לב, לדברייך הנהדרים- המחכימים והמלמדים.

 מכל מלמדיי השכלתי.

 אנחנו חייבים להודות לה' על  חיסול הרשע מעזה ולהמשיך להתפלל להשבת החטופים בהקדם בע"ה. מברכת אותך ואת כל יקירייך: בחג סוכות שמח ומיטב הברכות והישועות ושולחת כהרגלי- חיבוקים אוהבים לשני הנסיכים היקרים והמתוקים.

בשורות טובות.

מועדים לשמחה.

 לך ולכל יקירייך.

 באהבה רבה, רבה

 אהובה.

אהובה ויקרה

*************

אלוקים מצווה את יונה

בין אמתי, ללכת אל העיר הגדולה

נינוה, לנבא על אנשי העיר

על חורבנם, אם לא יחזרו התשובה,

כי עלתה רעתם לפני השם.

יונה מנסה לברוח לעיר אחרת

כדי להתחמק משליחותו,

במהלך מסעו טובע בים

ונבלע בלוע דג גדול.

במעי הדג,

נושא יונה תפילה לאלוקיו.

בפקודת השם מקיא הדג

את יונה בן אמתי ליבשה.

בשורה התחתונה :

יונה הולך טל נינוה

מדבר עם אנשי העיר

החוזרים בתשובה

לאחר נאומו,

ושקט ליבו עליו.

אהובה ויקרה

***************

תודה לשירתך הנעלה

ולציורך המרהיב

יישר כח.

גמר חתימה טובה,

בשורות טובות לעמנו

ורק ימים טובים ובטוחים עלינו,

לו יהי !!!

חיבוק גדול

באהבה רבה רבה

ממני עליזה 

תודה, מקרב לב, לתגובתך הנהדרת.

 אכן נראה שאת קראת את ספר יונה.

על כך ישר כוח.

 אך  כדאי להתייחס לכתוב בספר יונה - כיצד הגיב אחרי  שאנשי נינווה חזרו בתשובה:

 "וַיֵּרַע אֶל-יוֹנָה, רָעָה גְדוֹלָה; וַיִּחַר, לוֹ.  וַיִּתְפַּלֵּל אֶל-יְהוָה וַיֹּאמַר, אָנָּה יְהוָה הֲלוֹא-זֶה דְבָרִי עַד-הֱיוֹתִי עַל-אַדְמָתִי--עַל-כֵּן קִדַּמְתִּי, לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה:  כִּי יָדַעְתִּי, כִּי אַתָּה אֵל-חַנּוּן וְרַחוּם, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב-חֶסֶד, וְנִחָם עַל-הָרָעָה.   וְעַתָּה יְהוָה, קַח-נָא אֶת-נַפְשִׁי מִמֶּנִּי:  כִּי טוֹב מוֹתִי, מֵחַיָּי". [יונה פרק ד', א'- ד']

מאחלת לך ולכל יקירייך: מועדים לשמחה.

 ומיטב הברכות והישועות וכן לכל עם ישראל.

באהבה רבה, רבה

 אהובה.