נִשְׁמַת הָאֱלֹהַּ שֶׁבִּי לֹא נָתְנָה שֶׁאֶפֹּל.

שַׁבְתִּי לְאֶרֶץ אָבוֹת
אִמֵּץ לִבִּי מָסֹרֶת וּתְפִלָּה
מִי עֲיָנוֹת מִכַּף יָדִי גָּמַעְתִּי. 

הַכֹּל כּמוֹ נִשְׁאַר בְּתוֹךְ הַכְּפָר
עֵת אָהַבְנוּ אֶת אוֹתָן הַנְּעָרוֹת

 שֶׁלִּבָּן נָטָה אֵלֵנוּ זֶה מִכְּבָר

בָּגַרְנוּ גַּם הָיִינוּ לַאֲנָשִׁים
לָהֶן יֵשׁ נְתִיבָה בּמְשׁוּשִׁים

עֲתִידֵנוּ בּתִּלּוּי רֹאשֵׁנוּ.

 וְאֶת שֶׁהַלֵּילוֹת גִּילוּ רַק לִי
הַאֻמְנָם עוֹד יְסַפְּרוּ הַיָּמִים?
עַל אֲהָבוֹת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת לִבִּי.

יָשַׁבְתִּי בְּקִדְמַת עֵדֶן לְאַחַר הַנִּשּׁוּל

אֹסֶף אֶת הַמִּלִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הַכֹּל

מָזוֹר לְנַפְשִׁי בִּקַּשְׁתִּי וְחָדַל נִכּוּר

שָׁכְחוּ הַשּׁוּרוֹת, אוֹתִי בָּהֶם הָיִיתִי כָּלוּל

אוֹתִי, זֶה הָאֱלֹהִי שֶׁרַק הוּא יָכוֹל

תַּלְיָנֵי הַדִּין, גּוּפֵי בִּצְבָת וּבְאַנְקוֹל

סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶרֶג, חֶנֶק וְלִקְבֹּר

נִשְׁמַת הָאֱלֹהַּ שֶׁבִּי לֹא נָתְנָה שֶׁאֶפֹּל.