נִרְמוּל הַכְּאֵב🌹🌹🌹

האם באמת התרגלנו לזוועות האלה המתרחשות סביבנו? אני לא בטוחה. אבל מנסים לשמור על שגרה. 

עוררת בי מחשבה בשיר זה.  

אכן שיר מעורר מחשבה ,במרקע מקדישים דקה או שתיים לכל נופל וממשיכים לתוכנית הבאה.. במסעדות ובבתי הקפה במיוחד במרכז החיים ממשיכים כאילו אין מלחמה ואין חטופים ועולם כמנהגו נוהג. אנחנו מנרמלים את המצב הנורא הזה.

נקווה לימים טובים ואחרים.

בברכה

שמוליק

כבר שנה אנחנו טומנים את הראש בחול , אנחנו מנרמלים את המצב ההזוי בו אנו חיים. אני לא חש נצחון  כשאני יודע ששום יעד של המלחמה הארורה הזאת לא הושג. 

נקווה לשינו מידי של המצב .

יום שני מבורך

שמוליק

מצד שני כואבים

האם זה סותר?

שיגמר כבר

תודה אילה יקרה ,

אצל רבים החיים ממשיכים כאילו אין חטופים ,אין עקורים ואין טילים שמתעופפים מעל הראשים. זה מצב הזוי שצריך להפסיק אותו באופן מידי.

נקווה לימים טובים יותר

יום שני מבורך

שמוליק

נוגה - עלינו להבין כי הכאב לא מתפוגג ואנחנו משלמים מחיר כבד מידי ואתה תוהה מתי נבין זאת. ברגע שנבין זאת נפעל לשינוי המצב. תודה רבה לך שמוליק יקר, יום טוב. 

תודה דני היקר ,

כבר שנה אנחנו לא מבינים ורק מחיר יקר משלמים. עד מתי?

יום שני מבורך

שמוליק

.

שמואל, איש יקר לי מאוד, 

... אני חוששת שאכן, נרמלנו אֶת הכאב. וגרוע מזה, נרמלנו אֶת 

המצב המלחמתי: חיים במלחמה, "לעולם נחיה על חרב" ועוד

כל מיני משפטים-פסוקים-פתגמים מן התנ"ך, מחז"ל, וכו' .  

ההפגנוֹת לא עזרו ולא עוזרות, כוחות משטרה מפזרים אותם, 

כל מחאה מושתקת, ... 

(סליחה! שירךָ, דבריךָ הכנים, שאלתותיךָ הזועקות, עוררו אותי 

לתגובה הארוכה הזאת.) 

תודה רבה-רבה-רבה ויום נעים לךָ, שמואל, יקר. <לב>

רבקה

---

תודה רבקה יקרה על תגובתך הנרגשת והמורחבת על השיר הכואב והזועם על התחושה שאנחנו מנרמלים את המצב ועוד מעט שנה שהחטופים נמקים והעקורים לביתם לא שבים והטילים מעל הראש מתעופפים אך העולם כמנהגו נוהג.

נקווה לימים יותר טובים.

יום שני מבורך 

שמוליק

מָתַי נַפְסִיק

לְנַרְמֵל אֶת הַכְּאֵב

שֶׁאֶת הָאֵנֶרְגִּיָּה

שֶׁבַּגּוּף שׁוֹאֵב?

מָתַי נַפְסִיק לִשְׁתֹּק?

מָתַי נָרִים אֶת הָרֹאשׁ

וְנִשְׁאַל: עַד מָתַי?

מָתַי נָבִין

שֶׁהַכְּאֵב לֹא נֶעֱלַם,

וְשֶׁהַמְּחִיר שֶׁאֲנַחְנוּ מְשַׁלְּמִים

כָּבֵד מִדַּי?

יפה מאד!

תודה אביה יקרה,

אכן רבות השאלות והעם לא מקבל תשובות רק הבטחות שמובילות אותנו למלחמת התשה שלא רואים את סופה ואין קרן אור ואין תקווה לראות את החטופים ואת המפונים חוזרים לביתם . 

עצוב ומתסכל המצב לראות את העולם שמתנהג כאילו לא קרה דבר.

נקווה לימים טובים יותר.

יום שני מבורך 

שמוליק

שמוליק ידידי, פשוט התרגלנו.

התרגלנו למלחמות, התרגלנו לראות מסגרות שחורות

וכן זה נורא.

ואלה שקשה להם להתרגל למצב, עוזבים...

כל כך הרבה יורדים מהארץ, כל כך הרבה משפחות צעירות עוזבות.

בתי הקפה והמסעדות מלאים באנשים, 

שמנידים בראשם - כמה נורא המצב ואיך היה אתמול בהפגנה,

ומזמינים קפה ומאפה.

ואמא שלי תמיד אמרה על דברים שכאלה

C'est la vie. אלו הם החיים.

תודה נורית יקרה על תגובתך המרגשת מדם ליבך לשיר המחאה שכתבתי.

במציאות ההזויה שבה אנחנו חיים רבים מנרמלים את המצב בהכוונה מלמעלה וזה מכעיס נורא.

אנחנו נכנסים למלחמת התשה שאין לה סוף רק שכול וכאב וחטופים שלא חוזרים ומפונים שבעיניים כלות רואים איך הטילים את ביתם מפוצצים  ואנחנו את המצב ההזוי הזה מנרמלים, כבר שנה ולא ברור עד מתי.

נקווה לימים טובים יותר 

יום שני מבורך