יצירות אחרונות
מזל טוב לשמוליק שלנו ❤ (1 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -10/10/2024 15:50
לשמוליק היקר שלנו ! (2 תגובות)
דני זכריה /הודעות -10/10/2024 08:54
רצית שנדע / לעוזי חיטמן ז"ל (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -10/10/2024 06:50
בַּשְּׁבִילִים הַהֲרוּסִים🌹🌹🌹 (10 תגובות)
שמואל כהן /שירים -10/10/2024 03:24
חָלַמְתִּי אוֹתָךְ ... (5 תגובות)
רבקה ירון /שירים -09/10/2024 22:47
מחר יהיה פחות עצוה (4 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -09/10/2024 18:56
אבן דרך (2 תגובות)
תומר קליין /שירים -09/10/2024 16:02
כיפה לכיפור (12 תגובות)
אילה בכור /שירים -09/10/2024 15:42
ישיבה מזרחית (6 תגובות)
צביקה רז /שירים -09/10/2024 10:49
ספר הבישול הראשון בהוצאת "דרך המילים". (12 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -09/10/2024 09:06
שירים
הואילהואיל: ובני הזוג הגיעו למצב של לינה נפרדת כתוצאה מהתקפי זעם של הגבר במהלך לילות רבים שהפכו לבנים סוחטים מייאשים כאשר למחרת היא אמורה ללמד ולעבוד עם אנשים כשליבה הולם בחוזקה מהפחד ועיניה מלאות דמעות. והואיל: והוא אינו מסוגל לנהל שיחה אלא מונולוג מאיים וארוך (מינימום שעתיים) בווליום גבוה מידי, אינו מסוגל לשמוע שום הערה או שביב דיבור שלה. אינו מעוניין לתת לה פרטיות לבקר משפחה או חברים לבד, מבקר ללא הרף את ההתנהגות שלה, טורד את מנוחתה ימים ולילות עם הצרכים המוגזמים שלו מזלזל ברצונותיה לשמחת החיים , מאשים אותה בכל דבר ומערב את חברי הלהקה בתחושותיו. מאיים שיעזוב (אך לא מקיים) , מרגיש חופשי להכאיב ללא קשר למה שקורה לענות בצורה מכוערת המשתמעת כנביחה מאיימת והואיל: והיא אינה מסוגלת עוד לקיים את החיבור הקלוקל הזה בחייה ורוצה להבין איך זה קרה לה- לפני שנים היא שמעה בפירוש כוחות פנימיים שמחברים ביניהם באפריקה, הפכה את העולם בניסיון להביא אותו והקדישה כסף רב על מנת שזה יקרה וכיום אחרי 20 שנה היא לא מבינה איפה אותם כוחות נסתרים ואיפה אותן הבטחות נעלמות על חיים נעימים נפלאים ועשירי רוח ויצירה יחד. האכזבה שוטפת את ליבה כל יום ויום. היא חשה שהיא שוכבת מתחת לאלונקה של היצירה שלה והלהקה שכדי לקיים אותה היא נזקקת למומחיותו . והואיל והוא עבר את הגבול פגע בה פיזית ברוע לב ניסה בכל כוח לחבל לה בתיפוף ביכולות שלה תחילה את כתף שמאל בעזרת הכלב הטיפש ועכשיו את שורש כף יד ימין, זה היה הסוף שלו מצא את עצמו מלווה שוטרים מפונה בכוח החוק מהארץ המובטחת מבית המקדש המשותף שהיא בנתה לו בדם יזע ודמעות. עכשיו היא מחייכת סוף סוף לבד
C רחל פיש תגובות
גד רוטשטין
/
נשים כלואות, שקופות. חברה רעה. נורא
/
18/09/2024 15:05
שמאי ארמן
/
על זה
/
18/09/2024 15:18
אביה
/
רחל שכנתי היקרה - עצוב לי לקרוא את אלה המילים - חיבוק
/
18/09/2024 16:58
רבקה ירון
/
***
/
18/09/2024 17:22
שמואל כהן
/
תמונה עגומה ומפורטת של התדרדרות קשה ביחסים בין בני זוג.
/
18/09/2024 17:23
אילה בכור
/
טוב שמחייכת אף פעם לא מאוחר שיר מרגש רחל יקרה
/
18/09/2024 19:43
גלי צבי-ויס
/
לאן נעלמו כל ההבטחות?
/
19/09/2024 07:19
דני זכריה
/
מחייכת לבד
/
19/09/2024 09:48
תומר קליין
/
ההפרדה בלתי מננעת
/
20/09/2024 18:01
התחברותתגובתך נשמרה |