נעורים

הַשֵּׂעָר מַאֲפִיר,
הַשָּׁנִים מַהֵר חוֹלְפוֹת,
הַזְּמַן עָבַר כָּל כָּךְ מַהֵר,
אֵיךְ נֶעֶלְמוּ הַנְּעוּרִים.

הִיא בְּלֵב עֲדַיִן צְעִירָה,
לִחְיוֹת, וְלִרְקֹד,
הִיא רוֹצָה
לַחֲזֹר לַיָּמִים הַהֵם,
יָמִים שֶׁל אַהֲבָה וְשִׂמְחָה.

הִיא יוֹדַעַת
שֶׁזְּמַן לֹא יַחֲזֹר,
אַךְ הַזִּכְרוֹנוֹת 
אֶת הָאוֹר בַּלֵּב מְאִירוֹת
הִיא תְּחַבֵּק אֶת הֶעָבָר,
אַךְ תַּמְשִׁיךְ בַּהוֹוֶה לִחְיוֹת.

מקסים השיר שכתבת אילה יקרה, הנעורים חלפו עברו מן העולם אך הזיכרונת נשארו ונותנים תקווה שאפשר עוד שנים רבות לחיוות כמעט כמו בנעורים.

לך כתבתי שיר בהשראה.

לילה שקט ורגוע

שמוליק

לחבק ולשמור 

כל גיל עם המיוחדות שבו

תודה על שירך

את מבקשת מנעוריך, לפחות שישארו בזכרונך להתבונן בהם לאחור בנועם.  

טוב שיש זיכרונות

תודה גלי

אל תברחו נעורים לעולם השיכחה

חזרו ולו לרגע לחידוש החוויה

מקסים

.

מקסים-מקסים. 

תודה רבה, איילה, מקסימה. <לב>

רבקה

---

בנו בועטים

גם אם כי לעיתים נדמה,

מבקשים ....לברוח

אילה יקרה

************

מה לא הייתי משלמת

לחוות את גיל הנעורים

המופלא בשנית ...

כתוב רגיש, רגיש

ואני בנוסטלגיה ...

תודה יקרה לשירתך

המשך יום נעים ושקט

ממני עליזה.