וַיְהִי עוֹר

מִתּוֹךְ קֶרֶן אוֹר סְדוּקָה

נָפְלוּ הַשָּׁמַיִם.

הַגּוּף רוֹצֶה אֶת מָה שֶׁאֵינֶנִּי

וַאֲנִי בְּתוֹכוֹ, נוֹסֵעַ מַתְמִיד

מְבֹהָל בֵּין גַּלְגַּלִים חוֹרְקִים.

הָאָדָם אָמַר, וַיְהִי עוֹר.

הַיָּם שָׁחוּן. וּקְרִיאוֹת הַצִּפּוֹרִים

חוֹרְכוֹת אֶת הָאֹזֶן.

דְּרָכִים אֲבוּדוֹת בִּדְמוּת סְפִינָה בַּמִדְבָּר

וְאִישׁ עִם רֶגֶל שְׁסוּעָה

מִתְעַלְּלוֹת בַּמְּצִיאוּת.

כָּל לֵב דּוֹפֵק הוּא פְּצָצָה מְתַקְתֶּקֶת.

הָאָדָם אָמַר, וַיְהִי חֹר.

כֵּס הַמַּלְכוּת רֵיק וְאֵין מִי שֶׁיְּמַלְּאֵנוּ.

יֶלֶד מְשַׂחֵק בַּרֹאשׁ הַכָּרוּת שֶׁלְמַרְגֵּלוֹתָיו.

כָּל כָּךְ הַרְבֵּה תָּלוּי בְּגֶחָמַת הָרֶגַע.

זֵאוּס חוֹטֵף אֶת אֵירוֹפָּה

וְכָל הָאַגָּדוֹת נוֹלָדוֹת לַמִּלְחָמוֹת.

הָאָדָם אָמַר, וַיְהִי אוֹר

וְלֹא מָצָא אֶת הַתֶּקַע שֶׁיִּכָּנֵס בַּחֹר.