הַשְּׂפָתַיִם שֶׁל הַמּוֹנָה לִיזָה / קְצָת בּוֹרְחֶס קְצָת פִּיאָצוֹלָה ... /

בכל הנוגע לשפתיה של המונה ליזה הריני חסיד מלא ואוהד של הנאמר...תעלומה ואין (מה) לפתור. רק לשורר

ולו הייתי דובר ספרדית, רבקה היקרה....אז היה לי מה לומר גם על הקטע השני 

.

חורחה לואיס בורחס - יש תרגומים מצוינים של יצירותיו, סיפוריו. 

הוא השפיע על הספרוּת העולמית בכלל, פרס נובל שלא קיבל 

בשל היותו אריסטוקרט, והאקדמיה בשוודיה "אוכלת אֶת עצמה" 

היום על השטות ההיא. מריו ורגאס-יוסה, כשקיבל אֶת הפרס, 

אמר להם בנאומו שמי שאמור היה לקבלוֹ היה בורחס והוא 

מקבל אותו בשמוֹ/במקומו. 

כדאי-חובה לקרוא. לא תצטער. ותתעשר. 

(אלה סיפורים, לא רומנים ארוכים.) (תחילה כתב שירים.)

אגב: יש לו קובץ-סיפורים בשם "בדיונוֹת" .

אסתור פיאצולה - הוא המציא אֶת הטנגו מחדש. הנציח אֶת 

הבנדונאוֹן לדורותיו. השפיע גם על המוסיקה שהשפיעה 

עליו - תופעה. יצירות רבות בכל הסוגים (ג'ז, מוסיקה קלסית) 

קיבלו ומקבלים השראה ממנו, מנגינתו, ממקצביו. 

תודה רבה-רבה-אמיתית על הכֵּנוּת, אודי. אני מעריכה אותהּ

מאוד. <לב>

רבקה

---

אקרא גם אקרא

תודה לך רבקה אהובה!

גַּם אֲנִי

נִמְנֵית בֵּין מַעֲרִיצֵי

שְׂפָתַיּךְ

<לב> <לב> <לב>

את חולמת בספרדית לפחות את השירים עצמם. מעריצה משוררים דגולים שכאלה ולא בכדי.

וכמה מיוחדות הן שפתותיה של המונה ליזה, מעין מסתוריות שכזו תחת חיוכה. 

<לב> הנאה רבה לךְ בטיולךְ  <לב> ותודה רבה-רבה, גליתי יקירתי.<לב>

1. 

מָה מִסְתַּתֵּר 

מֵאֲחוֹרֵי הַחִיּוּךְ

שֶׁל מוֹנָה לִיזָה?

וְלָמָּה קָרְאוּ לָהּ

גַּם לָהּ גּ'וֹקוֹנְדָּה?

אֲבָל הַצִּיּוּר נִפְלָא.

2. 

פיאצולה היה נגן בנדונאון מוכשר אך תרומתו העיקרית ביצירותיו ששינו את פני הטנגו המודרני.

ואת כל כך מתגעגת לטנגו , איך לא.

תודה רבקה יקרה על שני השירים המאד מעניינים.

חג רגוע ושקט

שמוליק

<לב> <לב> <לב>

בה כול כך

עד שהביטה  בי מכול הכיוונים

<לב> <לב> <לב>

<לב> <לב> <לב>

תודה רבקתי, תודה על החיוך שעלה על שפתי

כי נזכרתי...

נזכרתי בפגישה הראשונה שלי ושל המונה ליזה

פגישה פנים אל פנים, ללא שום חציצה ושום הגנה.

זה היה לפני יותר מששים שנים.

שם בלובר עמדתי מולה וגיליתי את החיוך

את המבט

ואחרי כמה ימים (ביליתי חודש שלם בפריז) שבתי לבקר אותה

ושוב הבטתי בעיניה ואספתי אלי את חיוכה

והנחתי את חיוכה בתוך לבי,

ומאז הוא שם.

רבקתי היקרה, אני מבינה

אני מבינה את תחושת הטנגו שממלאת את חלומך

ואת הספרדית של בורחס,  והגיגיו שנאמרים בספרדית.

למרות שעברו יותר מששה עשורים של עברית, הספרדית ההיא היא בדמך.

והנה חיבוק בעברית, מה לעשות, זו השפה השלטת שלי

וגם בה אפשר לחבק ולאהוב ואפילו לרקוד.

<לב> מקבלת אותו בשמחה, <לב> נוריתי יקירתי. הנה חיוך ישראלי בקצב הטנגו, השקט, האינטימי, של אסתור פיאצולה. <לב>

<לב> נכון ... <לב> <לב>