Rip van Winkle / חלק 1 /

למרות ההגירה והפוליטיקה את מזהה את השלושה היום ואולי הם מזהים אותך. תודה רבה לך רבקה היקרה, ערב טוב וחמים.

כל השמות נשואי הערצתי במעטפת שיר אחד גאוני. 

אשמח לעוד גיבורי תרבות בשיר הבא....עם איזה

מאראדונה אחד לקינוח כמובן

<לב> תתאכזב, אודי. <לב> קראתָ אֶת הסיפור? <לב>

אבל לא תמיד עובד 

אבל החיים זורמים

בשלב מסוים לא מבדילים

מי הוא מי

יֵשׁ אֲנָשִׁים 

אוֹתָם לֹא קָשֶׁה לְזַהוֹת

הֵם בְּשֶׁקֶט חַיִּים

מוּל אוֹתָם יְמֵי הַסֵּבֶל

וְעַל הַיָּד חָרוּט מִסְפָּר

זֵכֶר לְאוֹתָם יָמִים..

תודה רבקה יקרה על השיר על אותם אנשים שבשקט חיים כמו היו מאובנים  ועל ידם מוטבע מספר זכר לאותם ימים נוראיים. רק שחקניות הקולנוע הזכירו שהיו גם ימים אחרים.

שבוע טוב ורגוע

שמוליק

<לב> שמואל, איש יקר, <לב> תודה ענקית לךָ על קריאה + תגובה! <לב>

מנסה להידמות לכוכבי העל ההוליוודים, אך מה לעשות והדמיון מועט. החיים ממשיכים, המציאות מכה בנו, ונותרנו מי שאנחנו וזהו. זה לא רע בסך הכל מהפן הזה.  

<לב> שבוע טוב, גליתי יקירתי האהובה. <לב> מה שלום עמוס? מחלים? <לב> ומה שלומךְ-אַתְּ? <לב>

.

לאט אבל בטוח, אני מבינה. 

כן, יהיה בסדר, בוודאי.

(ההתעניינוּת שלי היא טבעית, גליתי: אני אוהבת אותךְ.) 

חיבוק, אהבה,

שלךְ, <לב>

רבקה

---

השיר הראשון - 
להיות שעות מול המראה - תרגול הליכה
כדי לבדוק דימיון לכל אחת מכן

 ליז טיילור בריז'יט בָּרְדּוֹ  מרילין מונרו

אבי ז"ל תמיד אמר לי שאני דומה לבריג'יט ברדו
עד היום לא יודעת אם התכוון :) לא זכיתי ממנו להרבה
 

השיר השני נוגע חזק ויפה עם Perón Evita

והסוף - 

שֶׁמְּהַגְּרֶיהָ מְאֻבָּנִים בִּתְנוּעַת סֵבֶל מְסֻמָּן בְּמִסְפָּרִים תְּמוּהִים אֲנִי

מְזַהָה אוֹתָם אוּלַי הַיּוֹם הֵם מְזַהִים אוֹתִי

 

.

רק טקסט/שיר אחד, אביה, אהובה. 

אשר לדמיונךְ לבריז'יט ברדו: אולי הוא צדק? 

אשר לוו-החיבור, שבקריאה שלךְ מחלק אֶת הטקסט לשניים: 

אמצעי גְּרָפִי, תו לא. 

אשר לסוֹף, לשורוֹת האחרונוֹת: 

מדֻבָּר בניצולי השואה שהגיעו לארגנטינה עִם המספָּר המקועקע

על הזרוע. הייתי קטנה מאוד כשהתחלתי להבחין בקעקוע. לא 

העזתי לשאול. 

תודה רבה-רבה-רבה לךְ על קריאה + תגובה, אביה, נפלאה, 

יקרה לי מאוד-מאוד. 

שלךְ, <לב>

רבקה

---

.

אביה יקרה, 

ברשותךְ: 

יש חלק שני, שהעליתי אתמול, וחלק שלישי ואחרון, 

שאעלה היום אחה"צ/בערב. 

אשמח מאוד-מאוד לקריאה + תגובה שלךְ, 

אִם תוכלי, ברור. 

בכל מקרה: תודה רבה!

שלךְ, <לב>

רבקה

---

סליחה רבקתי היקרה שדילגתי על השיר שלך

ולא על אחד אלא על שניים...

כשגלי גילתה לי שכתבה לי ברכה באתר

מיהרתי לראות, לאחר שהייתי קצת מנותקת מהמחשב,

וראיתי שריפ ואן ווינקל, נעלם ואני גיליתי אותו במספר 3.

טוב אחרי הקדמה ארוכה שכזו אספר לך שקראתי את שכתבת

וזה העלה נישכחות על כוכבות קולנוע מדהימות, על ימי נערות

וה -לרצות להדמות להן...

וקפיצה לגובה וגם לרוחק בזמן

וההמשך, הזכרון מארגנטינה של אווה ופרון 

ארץ קולטת הגירה ומהגרים שמגיעים

והמספרים התמוהים שאת מזהה, האם זה אותו מספר כחול על היד?

ושוב רבקתי סליחה שלא ראיתי, אבל כמו שאומרים

יותר טוב תגובה מאוחרת מאשר אף פעם...

.

כן, היו מקועקעים, אבל לא העזתי לשאול. 

סיפרתי לךְ על אותו אורח-קבע שאִמִּי אֵרְחָה לארוחת צהריים. 

ככה הבנתי, לאט-לאט. 

סלחתי לךְ, ברור. יש לךְ המון-המון מה לעשוֹת, וזֶה טוב!!

עכשיו אני עִם דוא"ל של גוגל, ו- נורא מסובךְ ולא-נוח לי. 

לכן אני יודעת מה קורה, מה קרה, מי קרא/ה, רק אחרי

שאני נכנסת לאתר. 

נוריתי יקירתי, 

שתמיד-תמיד תהיי בריאה בגוף ובראש, 

ותיהני ממשפחתךְ הנפלאה, 

ובכלל. בכלל. 

חיבוק חזק ונשיקות שלוש, 

אוהבת אותךְ המון, 

רבקה שלךְ

---