דרכי האושר והצער

נִסְתָּרוֹת דַּרְכֵי הָאַהֲבָה

כִּי יֵשׁ דְּבָרִים 

שֶׁלֹּא נָבִין וְלֹא נֵדַע

וּכְמוֹ לוּלְיָן בַּקִּרְקָס

שֶׁל הַחַיִּים

מְקַוָּה לֹא לְפַסְפֵס

אֶת הַנַּדְנֵדָה

בָּהּ צוֹמַחַת אַהֲבָה.

שיר אופטימי כתבת אסנת מלא אושר ואהבה בימים טרופים אלו

יום טוב ורגוע

שמוליק

אכן נאחל לעצמנו חיים שכאלה, תזזיתיים מלאי תשוקה ואהבה בסגנון יפה ואופטימי כל כך

יפה מאד, אסנת היקרה

כרגע את מדמה עצמך ללוליינית המהלכת בין סיפורי חיים, בין צער לאושר. אך יותר מכל את מחפשת את צמתי החיבה, את האהבה. והיא בוא תבוא! 

.

הוֹ. 

וואו!!

הדימוי הראשון, המרכזי, אומר הכול: 

"כלוליינית של קרקס" 

כךְ "בעולם שאין בלתו" אַתְּ בונה ומשַׁמרת אֶת חייךְ: 

"רוקמת עלילוֹת חיים" עבור "הרעב לצמא ולאהבה / כצמח

מרבה שורשים / לצמתים רבים של חיבה. "

כל כך אינטימי, כל כך כֵּן, כל כךְ חשוף על אף הדימויים. 

דיבר אליי מאוד, מאוד, אסנת יקרה. ואהבתי מאוד-מאוד. 

תודה רבה-רבה-רבה לךְ! <לב>

רבקה

---