עלה-ציפור

זועק - הסחלבים הולכים בדרכם של אשתך, ישנו עלה שבמבט ראשון נראה כי בניגוד לאחרים הוא נוסק, אך הלילה הוא נמוג. תודה רבה לך צבי היקר, לילה טוב.

הַסַּחְלָבִים מֵתוּ

אֶחָד אֶחָד

מֵאָז שֶׁהִיא הָלְכָה

לִבְלִי שׁוּב

רַק סַחְלָב אֶחָד

רָצָה  בַּחֲלוֹם לִפְרֹחַ

עוד שיר עצוב כתבת צביקה היקר, הזיכרונות מאישה אהובה שהלכה לעולמה לא מרפים . גם הסחלבים  פרחי חייה גם הם מתים. 

בברכה

שמוליק

אפילו הסחלבים אינם כשהיו בלעדיה. מאז שהיא הלכה עליהם נושרים, והעלה היחיד ששרד גם הוא נמוג. היה כלא היה. 

אתה צריך ללמוד מעתה את שפת הסחלבים ולהיות הלוחש לסחלבים. 

.

שמא אַתָּה איבדתָּ עניין בהם ולא למדתָּ כיצד לטפל בהם? 

כי הסחלבים זקוקים לטיפול מיוחד מאוד. 

בכל אופן: קשה לי מאוד להתייחס לשירךָ, המגולל  שלושה  

מצבים: 

אחד, בזמן עֵרוּת;

שני, בזמן חלום; 

שלישי: ההרגשה הכְּבֵדָה של אובדן מתמשך. 

כרגע, זֶה כל מה שאני מסוגלת לומר בתור תגובה, צביקה יקר. 

יש לי חומר למחשבה. 

תודה רבה-רבה-רבה ורק טוב לךָ. <לב>

רבקה

---

מה העלית בחכתך

גם עם צמחים צריך לדעת לדבר. והאהבה הזו המרחפת ממעל, עם הגעגוע.

לימים של אהבה -אדם 

מאז שהיא הלכה מאתך

 כל מה שהיה קשור אליה נעלם מחייך.

הסחלבים שהיא טיפחה, הולכים בעקבותיה ועליהם קמלים ונושרים.

אתה מנסה להאחז בעלה אחד, בחלום

אבל גם הוא, כמוה, נעלם.