נֶעְדָּר

כל כך הרבה זמן הם מחכים עם המחשבות

הטורדניות ליקירם והכאב לא עוזב את ליבם השבור

ובידם ההודעה שכבר הצהיבה ולהם אין כל מידע.......

תודה מרים יקרה,

חוסר הידיעה מה עלה בגורלו הוא נורא.

מתפללת לסיומה של המלחמה ולשובם של החטופים.

תודה אילה יקרה,

קשה הוא חוסר הידיעה.

מתפללת שהמלחמה הארורה תסתיים כבר.

הַיָּמִים חוֹלְפִים

וְהֵם עֲדַיִן לֹא יוֹדְעִים

מָה עָלָה בְּגוֹרַל  יַקִּירָם

מֵעַל אֶדֶן הַחַלּוֹן 

מַבִּיטִים וּבוֹהִים

אוּלַי הוּא בֵּין הַחֲטוּפִים

אוֹ בֵּין הַנִּרְצָחִים

אוּלַי מִסְתּוֹבֵב בָּרְחוֹבוֹת

וְהֵם כָּל כָּךְ רוֹצִים

אוֹתוֹ לִרְאוֹת.

שיר מרגש כתבת נורית יקרה , באסון הגדול שנחת עלינו בתחילת אוקטובר  יש הרבה מאד נעדרים.

יום שקט ורגוע ושנדע ימים טובים יותר.

שמוליק

תודה שמוליק,

אכן חוסר הידיעה הוא קשה.

וגם במלחמה הזו ישנם נעדרים...

.

המילים ופרטי הציור, נוריתי. 

הספק, החרדה, החשש, התקווה, הייאוש. 

והשורה האחרונה, החודרת, המצמררת. 

(המצב הזה - בקריאה שלי, ברקע נמצאת תקופת ההמתנה

שלכם ורגע הידיעה... סליחה!)

תודה רבה-רבה-רבה לךְ על כל אלה, נוריתי יקירתי. 

אוהבת אותךְ המון, המון, 

שלךְ כל עוד,

רבקה הלא-שקטה

---

תודה רבקתי היקרה על מילותיך.

ואינך צריכה לבקש סליחה, כי הרי זה ברור כל כך,

כשאני שומעת על נעדרים במלחמה, מיד עולה הזכרון ההוא.

הימים הנוראיים של חוסר הידיעה.

תודה על אהבתך

ואני אני אוהבת אותך כל-כך כל-כך

מחבשקת אותך, אולי החיבוק יביא לך קצת שקט.

נורית שלך

זועק - ימים ארוכים מחכה לו משפחתו, בידם הצהירה הודעה כי הוא הוכר כנעדר מלחמה. תודה רבה לך נורית היקרה, ערב טוב.

תודה דני,

ארורה המלחמה הנוראה הזו.

מתפללת שתגמר כבר.

נורית יקרה

*************

ימים נוקפים,

יום בעקב יום,

הם לא שבים,

שמיים מעוננים,

לא יודעים מה יעל בגורלם.

איך אפשר לישון בלילות

בסבך מחשבות חונקות,

מצמרר אותי הכתוב ...

איזה תמונה העלית,

 יותר מאלף מילים  ...

תודה תודה לשירתך הכאובה

לימים טובים ושקטים

ממני עליזה.

תודה עליזה יקרה,

אכן נורא המצב הזה של חוסשר ידיעה

המעבר הזה בין תקווה ליאוש.

אני זוכרת את הימים האלה כשאחי היה נעדר...

אני מתפללת שהמלחמה הארורה תסתיים כבר

וכל החטופים יחזרו.

יָמִים חוֹלְפִים וְהֵם עֲדַיִן עוֹמְדִים מוּל הַחַלּוֹן

מְחַכִּים

בְּיָדָם הִצְהִיבָה הַהוֹדָעָה -

בְּנָכָם הֻכַּר כְּנֶעֱדָר בַּמִּלְחָמָה.

תודה אביה יקרה,

אכן זה מצב נורא, חוסר הידיעה מה קרה לנעדר...

ואני מתפללת שהמלחמה הארורה הזו כבר תסתיים

שהחטופים ישובו הביתה.

תודה צביקה

ולשאלתך, אי דאפשר להציע נחמה,

אני יודעת את זה מידע אישי.

לקרוא את המילים שלך. להתבונן בדמויות המהורהרות כאב שציירת. ולחוש במלוא העוצמה את הדאגה, את החשש , את המחשבות הטורדניות הקולחות בראש. נעדר... ומה קורה אתו, מה הוא עושה עכשיו, על מה הוא חושב, האם זכרונו אבד? 

נורא! 

תודה אהובה שלי,

זה נורא המצב הזה של נעדר...

כששמעתי את אביה של התצפיתנית,

שנחשבה נעדרת עד שגופתה נמצאה, נזכרתי במוקי

ובימים הנוראים כשהיה בגדר נעדר...

זה יותר מנורא.

תודה גליה יקרה,

זה  מצב בלתי נתפס - נעדר

אני הכרתי  אותו,

המעבר בין תקווה ליאוש...