מה המשימה שלך?

.

אז קודם כול, נוריתי, בואי נתרגם אֶת דִּבְרֵי המשימה של 

ארנסט המינגווי: 

לגרום לך לשמוע = לגרום לך להקשיב ולהגיע להבנת הנקרא;

לגרום לך להרגיש = לגרום לך להיות אֶמְפָּטי, להיות חלק; 

לגרום לך לראות = לגרום לך להסיר אֶת ההגנוֹת של 

המוסכמוֹת החברתיוֹת המסַנְוורוֹת אותךָ, על מנת שתתייחס

למציאוּת שעולה מן המילים הכתובות, מן הספר. 

המשימה השנייה כאן, "לגרום לך להרגיש" , היא לכאורה 

הכי קלה כשמדובר בספר אינטימי-כאילו, או אוטוביוגרפי, 

או רומנטי-טראגי. די דומה לרגשנוּת. אבל - 

אבל לא זאת כוונתו של המינגווי. 

בסופו של דבר, ויותר נכון: מתחילת הקריאה, מה שהוא 

מנסה להשיג הוא - הבנת הנקרא. שאר המשימות באות 

אחריה. 

והבנת הנקרא, כידוע, היא המשימה הקשה מכול. 

במציאוּת, ולפי תוצאות המבחנים של המחקלה בנושא 

מטעם האומות המאוחדות, רק כ-30% מהנבחנים (בישראל 

אפילו פחות) עונים על הקריטריון הזה ברוב מדינות העולם.  

כמובן: מדובר בנבחנים שיודעים קרוא וכתוב ואמורים 

חהגיע להבנת הנקרא.

עצוב. 

אגב:

אלה המשימוֹת של כל כותב-יוצר רציני, יהיה בסיפורת, 

במחזאוּת, בשירה, בקולנוע (כן, גם לראות סרט ולהגיע

ל"הבנת הנקרא" שלו - לא פשוט), בטלוויזיה, בתסכית 

ברדיו, אִם אַתְּ זוכרת. 

כן, עצוב. 

אשר לי:

אני רצינית, קטנה אבל רצינית. מאוד. בררר. 

באסה. 

:))

תודה רבה-רבה-רבה לךְ על המנגווי, נוריתי יקירתי. 

שבת שלום ומבורך לך וליקירייך.

שלךְ, באהבה ובהערכה רבה,

רבקה הנודניקית-הדקדקנית-הסקפטית.

---

תודה, המון תודה על הדברים הכל כך נכונים.

תענוג לקרוא סקירה עניינית,

ומאחר והשתתפתי בבית הספר בשעורים שעסקו בהבנת הנקרא,

אני חושבת שירדתי לסוף דעתך, בניתוח דבריו של המינגווי.

אגב, מאחר וממעטים לעסוק בבתי הספר בהבנת הנקרא, 

התוצאות הן כל כך עגומות.

אבל אין פלא שזו המשימה שהמינגווי ניסה להשיג בכתיבתו,

ומי שקרא את "הזקן והים" יכול להבין את זה.

בספר הזה באמת כל החושים משתתפים.

שבת שלום רבקתי היקרה

את תבחרי איזה חושים לערב כשתקבלי את אהבתי השלוחה אליך

והיא מלווה בחיבוק ובנשיקות שלש,

נורית שלך.

תודה נורית יקרה על התובנות של ארנסט המינגווי.

זה כל כך נכון  וברור . למילים יש עוצמה וכוח המסוגלים לחולל שינוי בשמיעה , בהרגשה ובראיית העולם ואיך אומר המינגווי " זה - ולא יותר". 

שבת שלום ומבורך ולהתראות בשיר חדש ביום ראשון

שמוליק

אכן למלים יש כח ועצמה

ולדברי המינווי, הן מפעילות את כל החושים.

אין הכוונה ליצור שינוי בשמיעה, כפי שאמרת, אלא לגרום לך להפעיל את חוש השמיעה.

מה שצריך זה לדעת לקרוא ולרדת לעומקן של המילים ומשמעותן.

שבת שלום.

כל החושים אמורים לפעול בפעולת הקריאה. ומעל לכל,  לראות לעיתים דברים באופן שונה.

נהדר המשפט הזה. תודה רבה נוריתוש. 

אכן המילה הכתובה יכולה להשפיע על כל החושים.

זה לא תמיד מובן, כי איך מילה כתובה יכולה למשל להשפיע על השמיעה?

אבל מי שכתב את "הזקן והים" יודע.

שבת שלום גלי יקרה

שבת שקטה ושלווה.

זאת מטרת הכתיבה -שהקורא יראה, ישמע וירגיש. תודה רבה לך נורית היקרה, שבת טובה.

הכי בקיצור כתבת והכי מדוייק

זו באמת מטרת הכתיבה  ולכך התכוון המינגווי.

שבת שלום.

נראה שמדובר על ספר . כלומר לא פואטיקה , לכל אחד יש מטרות אחרות. ספר , רומן. נובלה. זה חשוב להנגיש לקורא לתת לו לחוש ולראות ולהבין. 

שירה היא פחות . זה מסוג הדברים שלא מפרשים. כל אחד ישתמש בחומרים שנמצאים במוחו כדי לעכל

אצלי יש הרבה פריקת רגש או הגשמת חזון באופון אוטוסוגסטי

תודה על דבריך רחל יקרה,

נדמה לי שאני מבינה את ההפרדה שאת עושה בין פרוזה ושירה.

את אומרת שהשירה לא משתפת את כל החושים אותם ציין המינגווי.

כי השירה היא  רגשית, כמו שאמרת שהיא פריקת רגשות.

אבל רחל יקרה, כשאת כותבת על תיפוף על הידיים הנעות על עורו של התוף

על תנועות הגוף בריקוד - הרי את רוצה שהקורא את שיריך -

ישמע את קולו של התוף ויראה את תנועת הגוף החושנית...

שבת שלום.