עיצוב פנימי

אֶל מוּל מַרְאֶה שְׁבוּרָה

מְצִיאוּת, עָיְפָה סְדוּקָה

הַכֹּל בָּהּ כְּבָר קָרָה

בְּמַרְאָה מִתְחַלף היָמִין בַּּּשְׂמֹאל

נִשְׁקָף עוֹלָם עֲקֹם

הַדֶּרֶךְ לְגַן הָעֵדֶן, לַשָּׁאֹל?

בָּעֵת הַזּוֹ הֶחָכָם יָדוֹם

וְאִם תִּשְׁאֲלִי לְמוֹצָא

וְאִם תְּבַקְּשִׁי פִּתְרוֹן

שִׁבְרֵי אוֹתָהּ, אֶת הַמֹּרְאָה

אֶת רֹאשֵׁךְ, כְּמוֹ הַיָּעֵן

הַסְתִּירִי בַּחוֹל

תודה גדי,

תודה שהצבת מולי מראה שבורה

אזי חוץ מכך שימין ושמאל מתחלפים במקומות

נוצר גם עיוות. והעיוות הזה גורם להביט אחרת,

גם אם, מו היען, נטמון את הראש בחול.

שבת שלום.

תודה נורית יקרה על הבאת הפוסט המעניין.

אכן כל אחד יכל לכתוב אך לא כל אחד יכול להיות סופר.

למשל מה ההבדל בין עיתונאי לסופר? הרי שניהם כותבים .

חיים סבתו התייחס לכך:

"זה ההבדל בין עיניו של סופר לעיניו של עיתונאי. כששני אלו רואים סערה בים, העיתונאי רואה את הסערה בים, והסופר רואה את הפחד, העצבות, הדאגה, האופטימיות, האמונה והתקווה. הסופר רואה בעיניו את מה שבפנים. זו רגישות והתבוננות אחרת, שבסופו של דבר מביאה את האמת יותר מאשר הדברים הריאליים."

בהחלט ראוי הציטוט שהבאת להתייחסות באמצעות שיר.

שבת שלום ומבורך

שמוליק

תודה על דבריך,

תודה על הציטוט של חיים סבתו.

שבת שלום

איזה משפט מעורר השראה, ומאפשר לנו להתבונן פנימה אל עצמנו אנו. תודה נוריתוש.  

תודה שהפעם בחרת מתוך דבריה של שמבורסקה.

היא משוררת נפלאה, למרות שהיא פולניה 

שבת שלום יקרה.

נכון מאוד - מה שיש לאדם עצמו, לא צריך ללמוד, זה משהוא בתוכו נמצא. תודה רבה לך נורית היקרה, שבת טובה.

אכן מה שיש לאדם בתוכו, זה שלו. וזה הוא, זה הכשרון שלו.

אבל לפעמים בכל זאת, צריך גם קצ ללטש ולעבד את הדברים.

שבת שלום

.

... וסופר/משורר צעיר הולךְ לספרייה וקורא המון-המון. 

גם כשהוא כבר לא צעיר.

אחרת, יישאר לנצח הכיתה ג', במקרה הטוב.

ידעתי ששימבורסקה הייתה יהירה ופוגענית באלה שלא 

היו ה-שיא של הכתיבה. 

לא ידעתי שהיא גנדרנית ופְּרֶטֶנְצְיוֹזִית.  

תודה רבה-רבה-רבה, נוריתי יקירתי. 

שבת שלום ורק טוב לךְ, לכם. 

אוהבת אותך המון, המון, 

רבקה שלך, הנודניקית הקבועה. 

---

צריך להפריד בין שימבורסקה האשה הפולניה

לשמבורסקה המשוררת.

כמשוררת אני מודה שאני  מאד מאד אוהבת אותה,

כאשה - אל תשכחי שהיא פולניה... ואני יודעת מה זה פולניה,

גדלתי בבית פולני.

ובקשר להיותה, כמו שאמרת, יהירה ופוגענית,

הנה כמה דוגמאות מרשימת ההגיגים שלה - איך להיות (או לא להיות) סופר

*****

הבעיה מתחילה כשאיזה מחבר של איזה ששיר חינני לעת מצוא ישמע מחבריו, "חבר, זה מצויין אתה חייב לפרסם את זה איפושהו..."

====

גם אם המחבר ישבור ככל יכולו את המשפטים לשורות שיר, הפרוזה תישאר  פרוזה.

====

עדיין שרירה וקיימת התפיסה הרומטית שלהיות משורר זה הכבוד והתהילה הגדולים הכי גדולים, בעוד שהכבוד והתהילה  הגדולים ביותר משמעם לעשות בצורה מעולה את מה שהאדם יודע לעשות.

====

אני מקווה רבקתי שלא העמסתי עליך יותר מדי, ואת סבלנית אתי.

וגם רציתי להראות לך, שלא רק את נודניקית...

ָָָ

שבת שלום מנורית שלך,

שאוהבת אותך מלאן ת'אלפים

ָָָָָָָ

ָָָ