יצירות אחרונות
לִבְנוֹת סְפִינָה🌹🌹🌹 (0 תגובות)
שמואל כהן /שירים -05/12/2024 03:49
מרילין מונרו / Marilyn Monroe / בלי ניקוד / (3 תגובות)
רבקה ירון /שירים -04/12/2024 21:59
אמא שכולה מבכה את בנה (4 תגובות)
מרים מעטו /שירים -04/12/2024 21:04
על מה חושב הקשיש שעל הספסל בגינה? (הייקו) (2 תגובות)
חימי כץ /שירים -04/12/2024 19:30
נוֹשֶׁמֶת אֶת גַּלֵּי הַיָּם (2 תגובות)
אביה /שירים -04/12/2024 18:41
אִמָּא? (6 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -04/12/2024 12:33
קנאי (9 תגובות)
אדם אמיר-לב /שירים -04/12/2024 10:09
ויש שהשראה לשיר נגמרת (8 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -04/12/2024 09:49
סיפורים
המצגת25.11.22
הרכבת עצרה בחריקת בלמים בנוהל חירום ונעמדה סופית כקילומטר לפני תחנת הרצליה בה אילן ירד כל יום. כמעט מול מפעל התיכנון בו עבד. - הגעתי אפילו מוקדם מהרגיל- חייך ושיחרר מפיו אנחת רווחה. שטף ממצחו את שכבת הזיעה הקרה שנמהלה בזיעה החמה מהריצה וכבר התפנה לגלגל במוחו שיפורים במצגת שהתחייב להציג היום.
הבוקר, כמו בוקר יום רגיל, החל עם צלצול השעון המעורר. כשניסה אילן לקום מהמיטה חש בשתי ידיה של אשתו לופתות אותו תחת לשמיכה הרכה ומושכות אותו לחום גופה. -די- אמר בפינוק- היום אני צריך להציג וכמעט לא ישנתי. היו לי סיוטים ונדמה שיש לי קלקול קיבה. היא לא אמרה מילה וכבר ידה שלוחה, מלטפת אותו ברכות כפי שאהב. - אאחר היום ניסה למלמל וכבר היה כולו שבוי לצידה. - אתה עוד זוכר?- היום זה היום על פי ד"ר הנדלר- אמרה. אלוהים! אני כבר יותר מבת 29! ... בדקה כלאחר יד מה מצבו וגהרה עליו. ומייד, בסיבוב חצי אקרובטי, תמרנה שיתהפך. רק דקה אחת, אילנצ'יק- היא אמרה- תהיה טוב אלי היום, אני אוהבת אותך. משכה את פניו אליה ופלשה עם כפות ידיה לתוך שערותיו במלמולים לא ברורים.
ניסה לנהוג במהירות ונתקל בבעיות התחבורה הרגילות. במיוחד הולכי הרגל עיצבנו אותו היום. - שימותו כולם!- צעק אילן בקול רם כשראה שהולכי הרגל צועדים במעבר החציה לאט במיוחד. איחר דקות ספורות לרכבת הפרברים ושוב קילל את העולם כולו, לא חסך קללות גם מאשתו. הוא הולך להיכשל היום במצגת שאפילו אותו לא שכנעה. העיף מבט בלוחות הזמנים, ובדחף בלתי נשלט החליט לעלות על הרכבת הישירה לחיפה. הספיק אפילו לקנות כריך ושתייה ועלה לאחד הקרונות. הרכבת צפרה והחלה בנסיעה איטית שהתגברה אט-אט לכדי דהירה . - אני יכול לעשות יום כיף בחיפה, מזמן לא ביקרתי שם- הקדיש לרעיון שניות ספורות ונענע בראשו לשלילה: - לא!- מגיע לי יותר- בצבא נלחמתי למען המדינה וסיכנתי את חיי- הרהר בזעם. - מדינה עלובה- אמר והתרומם. ליד הדלתות קרא את הוראות הפעלת מעצור החירום של הרכבת. ואת האזהרה: "עד 14000 ₪ קנס". - אני יכול ואני רוצה- שכנע את עצמו ובדק שכפות ידיו אינן רועדות מדי. - שווה לנסות את זה, אפילו אם יתפסו אותי- אמר לעצמו ולחץ בכוח בידית ההפעלה.
תשעה חודשים עברו ויום אחד נוסף והיום המאושר הגיע. והלאה, כמה שבועות אחר כך: - אילן מתוק שלי- זה האילן הראשון ממך- אמרה אשתו והגישה לו לניקוי וחיתול את פרי בטנה. תגובות
לילי א…
/
יפה הגשת את מצגת סיפורך 💜גם אהבתי את הסיפא - מעלה חיוך מתוק!!
/
25/11/2022 14:49
צבי רז
/
לילי תודה
/
25/11/2022 19:13
רחל בנגורה
/
מקסים צבי יקר שבת שלום
/
25/11/2022 15:15
צבי רז
/
תודה רחל
/
25/11/2022 19:21
שמואל כהן
/
סיפור המרחיב ומסביר את השיר צאצא שכתבת אתמול.
/
25/11/2022 16:22
צבי רז
/
תודה שמוליק
/
25/11/2022 19:22
גלי צבי-ויס
/
החלטיות
/
26/11/2022 07:43
צבי רז
/
תודה גלי
/
26/11/2022 18:58
גלי צבי-ויס
/
סיפור מעניין וכתוב באופן ייחודי. ערב נעים צבי יקר.
/
27/11/2022 17:57
אורנה
/
הגורל
/
26/11/2022 10:38
צבי רז
/
תודה אורנה
/
26/11/2022 18:59
רחלי ג.
/
המצגת היא פרי הבטן, היה שווה האיחור. מתחת יפה עד לפרי
/
29/11/2022 15:37
התחברותתגובתך נשמרה |