יצירות אחרונות
הרובוטים ואני – העתיד בעיני ההומור (0 תגובות)
ארווין קליין /סיפורים -29/04/2024 00:55
בא לי בלון (0 תגובות)
אילה בכור /שירים -28/04/2024 21:40
כי אתה רודה בנו (1 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -28/04/2024 14:39
אוֹהֲבִים אוֹתָךְ / 1 / (2 תגובות)
רבקה ירון /שירים -28/04/2024 13:46
אין פרפרים מתים (1 תגובות)
תומר קליין /שירים -28/04/2024 09:39
משייטת כאוניות (1 תגובות)
אסנת אלון /שירים -28/04/2024 03:51
כְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת - לבמת הדיון של נורית🌹🌹🌹 (11 תגובות)
שמואל כהן /שירים -28/04/2024 02:53
שירים
כשרסיסים באיםרסיסים של מחשבות זה לא זיכרון שנספג ונמרח כמו סבון על ספוג. שגם ניקית איתו כמה דברים לפניי, והכל התערבב שם בין המשקוף לפינה המלוכלכת הזאת שלעולם לא הגעת אליה, אבל תמיד רצית - לא בטוח בכלל שבשביל לנקות. זה לא תערובת של מטבלים מבולבלים, רסיסים של מחשבות זה יקיצה טבעית, קריאה לעזרה.
רסיסים של מחשבות היא הודאה בהתפוררות. אז ברגעי המשבר, העולם מתחלק ליחידות, היחידות האלה לא חשוב מה הן, הן מנוגדות אחת לשניה, וככל שהן יותר מנוגדות, כך הן גם יותר ויותר קטנות, קטנוניות. שלילי בקטנותו. קטן מידי מכדי לקבל טיפול ראוי, גדול מספיק כדי שיזכה לפעולה מוחית מודעת. מטרד.
רסיסים של מחשבות זה זיכרון שהופך מציאות לרגע של מחשבת-מטא; "צריך אולי לטאטא כאן?" תוהה ביני וביני. רסיסים הן פיסות של דבר שהיה מורכב פעם ועכשיו נותרו בו רק הפיסות הקטנות שלו. תגובות
גלי צבי-ויס
/
האבל החל
/
16/06/2022 15:04
שמואל כהן
/
רְסִיסִים שֶׁל מַחֲשָׁבוֹת
/
16/06/2022 15:52
רחלי ג.
/
כשהתמונה לא שלמה אז זה כבר לא מציאותי, ורסיסים
/
16/06/2022 21:30
התחברותתגובתך נשמרה |