סִפּוּרֵי דַּרְכֵי הַזְּמַן

.

נקרא/נשמע כל כך פשוט בשירךָ. 

וואו.

השורה האחרונה מוחצת, אַתָּה יודע: 

"לֹא חָשִׁים כִּי קָרֵב הַסּוֹף" 

גם השורה האחרונה של הבית האמצעי לא-קלה: 

"וְריחוֹ שֶׁל תַּפּוּחַ רָקוּב"

תודה רבה-רבה, גדי יקר מאוד. 

רבקה

---

בדרכי זמן נשזרים סיפורים עצובים ומשמחים,

ככה זה בחיים , בסוף הם נגמרים , גם הפרפרים יודעים.

שיר מעניין ועמוק כתבת גדי היקר.

שבוע טוב ומבורך

שמוליק

כך מחשבותיו של האדם וטבעו, נמשך אל הטוב ועל הרע מכל מבקש לא להרהר ומדחיק.