מָלֵתִי מִלִּים אֲנִי טֶרֶם אֲכַלֶּה לְדַבֵּר

מָלֵתִי מִלִּים אֲנִי טֶרֶם אֲכַלֶּה לְדַבֵּר / יהושע רוזנברג

כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה,

אַל תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר

כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם,

לֹא תֵדַע אֶת מַעֲשֵׂה הָאֱ-לֹהִים אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֶת הַכֹּל.

אַל תֹּאמַר: לַכֹּל זְמָן, הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל,

מַהֵר עַתָּה, כִּי הַיּוֹם בָּא.

נצל את השעה - כי היא אינה חוזרת עוד

כָּל שֶׁבָּא הָבֶל.

עד שהנר דולק תן לו שמן עד  שלא יכבה,

כבה הנר אין השמן מועיל לו.

רָצִיתִי לַעֲמֹד בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר לְהֹדוֹת

על כָּל הַטּוֹבָה שֶׁגָּמַלְתְּ עמי  

וָאָקֻם בַּבֹּקֶר וְהִנֵּה עֵת לָמוּת.   

הִבְטַחְתִּי: בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא נֵצֵא יַחְדָּו לְטַיֵּל,

וְלֹא יָבוֹא הַשָּׁבוּעַ הַבָּא.

 אִוִּיתִי לבקש מחילה

על כל שעות הצער והבדידות שידעת

וְלֹא יהיה עוד לנו יום כיפורים.

עֵת לֶאֱהֹב, עֵת לַחֲבוֹק

עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר 

אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי אֲדַבֵּר אֹתָךְ

דְּבָרִים טוֹבִים דְּבָרִים נִחֻמִים,

מָלֵתִי מִלִּים אֲנִי טֶרֶם אֲכַלֶּה לְדַבֵּר

מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן עַד הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן.

אוֹי לִי כִּי פָנָה הַיּוֹם  

כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב,

וַיְהִי בַבֹּקֶר וְהִנֵּה קֵץ בָּא,

בָּא עֵת רָעָה פִּתְאֹם,

אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי.