|
כבר סיפרנו על חפציבה שרעבי שהייתה לה חנות מכולת בתחילת רחובות, ממש ליד
סיבוב בילו, ליד הספרייה של נווה חמודותיים ששמה שלטה אורלי דניאליס ההודית.
וממש ליד הסיבוב היה גם הבסיס של חוש"מ שמה מלך אבא שלה מנשה יחד עם סגן המפקד אבודרהם שיהיה בריא. בקיצורי קיצורים, חפציבה הייתה אלופה במאכלים תימניים אוריגינל כמו לחוח וסלוף ומלאווח וגם הכינה סחוג שיוצא עשן מהאוזניים ומחשוש שהיה כמו שווארמה טורקית, והייתה גם מכינה מרק שועית דליקטס שהיה נכנס בשמחה ויוצא בתרועה והעוזר שלה היה גרשון סעידי שהיה מוכר ללקוחות כשהיא פנימה במטבחון המאולתר.
ובן היה לה שקראו לו ניסים, שהשם ינצור אותו ויעשה לנו ניסים כמו בימי מרדכי
ואסתר בשושן הבירה ויציל אותו מהמן הרשע ומאנשים קטנים ונדרה פדיון נפש להביא עוף שלם כל שנה ביומולדת שלו לאישה צדקת כדי שתתקין אותו ותחלק אותו לעניים ולנדכאים.
ובדיוק היה היום שלו להתגייס והיא לקחה אותו יחד עם בעלה יהושע לבקו"ם ונהיה
שהוא שובץ בבסיס חוש"ם (ימוש ושריון מחוזי) שזה ממש גדר אחת לפני הבניין ששמה הייתה החנות שלה, של חפציבה שתהיה בריאה אמן. אבל לא היו לו יציאות, אלא רק שבת כן ושבת לא.
ובקיצורו של דבר, הייתה מקבלת ממנו טלפון על ענייני תזונה: שאין בשר ופעם אחת
שהאורז של הטבח נהיה קשה כמו אבן כמו שנאמר "בגדול זרועך ידמו כאבן" ושהשניצל היה בעצם ספוג לשמן סויה ושהטבח שפך מיץ פטל לעוף כי לא היה לו רוטב ונהיה אוכל ווזווזי, ושאין חריף ואין טעם לאוכל והכול מתוק, כולל הסלט שאפילו
הפולנים נמנעים מלאכול אותו.
ובקיצור אמרה חפציבה: "יואוו השם ישמור, למי אני יעזור, למי? אם לא לבן שלי"
והלכה ואמרה לבן שלה שיגיע בערב לגדר שגובלת בחנות שלה ותמתין לו הפתעה,
והכינה שתהיה בריאה מחשוש וקופסת סחוג וסלט קצוץ דק מן הדק, וכמה חתיכות סלוף ברמה של אלוף (פיקוד מרכז) וירק ואורז כמו שצריך וקופסת מרק שעועית וגם הוסיפה מגדנות כמו שוקולד פרה ושקית סוכריות.
וקשרה על הגדר ואחרי כן עשתה טלפון בבוקר לראות אם לקח את השקית ומה הוא אומר על מרק השועית, והבן ענה בטלפון הציבורי ואמר: "לא הגיע אליי שומדבר"
וחפציבה נתפלאה ואמרה, גם מחר אני יכין לך, מי יודע, אולי חתולה עברה שם
והשמידה הכול
והדבר חזר על עצמו גם בפעם השנייה
ובפעם השלישית חפציבה כבר שלחה את גרשון לראות מה קורה עם האוכל שנעלם ככה והוא עשה בטריק, שם רק את מרק השועית והמתין מאורי הבניין
וראה לא אחרת מהעתליה דורפמן (ליאור חבובה שהחליט להפוך לבחורה) שהיא עוברת, לוקחת את השקית ושמה בתיק ונעלמת בחושך לאיפה שהיא גרה.
ודיווח מיד לחפציבה ואמרה חפציבה שמעכשיו הם יביאו את השקית לשין גימל ויבוא
הבן שלה ויקח את זה משמה. אומנם צריך לעשות סיבוב גדול דרך הספרייה של נווה
חמודותיים אבל זה משתלם, כי ניסים שיהיה בריא יזכה לאוכל עם צבע, אוכל בריא של בני אדם ולא אוכל לבהמות או אוכל פולני שעושים לבד בחושך.
ולמחרת הכינה מה שהכינה ולקחה לשין גימל ואמרה שיקראו לבן שלה ניסים, והשין
גימל אמר שיתקשר ועשה טלפון לסדנה ששמה עבד ניסים, וניסים אכן הגיע אבל באיחור של שעה ואחריו פסע המ"פ מפקדה דניאליס ואחריו במרחק קצת יותר גדול איזו רסרית מגושמת, והפנים של ניסים לא היו שמחות. ורק ניסים בא לקחת את השקית ודניאליס ככה עמד לידו ושם את השקית על השולחן של השין גימל ואמר בלי כל בושה:
"חייל! לא לא ככה, תופעה חדשה, אה? מפנקים את החיילים? אין שוויון? אין שוויון
בארוחות? אחד אוכל כמו מלך והשני כמו עבד, אני לא מאשר את זה, תאכל את האוכל הזה בבית כשתגיע שבת ולא עכשיו"
וחפציבה הלכה הצידה והתחילה לבכות וניסים שהיה מנומס הביט בו ולא ידע מה לעשות
ובדיוק, משום מקום, בעזרת השם אלוקי צבאות יושב הכרובים הופיעה הרסרית כוחי
המכווחה שהייתה רחמנית על החתולים ולא סבלה את השטויות של דניאליס (וגם שמעה את השטויות שלו) ואמרה לו בלי חשבון:
"גורסוס, רשע, פאדיאנדו, לך תטפל בבעיות יותר גדולות, אתה מחפש צרות במקום שהם לא נמצאות, קוראסון קה נו טיינה? אתה נטפל לאמא של חייל שרק רוצה לפנק אותו?"
ואמר דניאליס כשהוא מסתכל לכל הצדדים: "אלה הפקודות, שוויון בנטל!"
"הו הו שוויון בנטל" אמרה כוחי "אני רואה אותך במסעדות כמו בית הפול ומסעדת
הגורמה של ציון נתנאל ובניו כשאתה אוכל כבד אווז ושיפודים וכל טוב והחיילים
אוכלים פה אוכל ווזווז, אה? ואני רואה אותך נותן פס חופשי ליעקובו מן המטבח
שיצא כל שבת ומשאיר את הטבח הפולני יאנק, ונותן פס לעופר ברנסון דה לונסו שלא
עושה כלום כדי שיהיה עם חברה שלו... אה? וגם מפמפם את ליאורה כ"ץ שמה במחסן הטכני ונותן לה דמי כוס, אה, דמי כיס... שתקנה לה ג'ינסים ליוויס...אז אל תגיד לי..."
וההוא לא היה לו נעים ולא רצה שהסגן מפקד אבודרהם יופיע ופשוט נעלם כשהוא
ממלמל משהו על סידור עבודה לשבוע הבא.
וכוחי המכווחה פנתה לחפציבה ולניסים ואמרה: "אנשים יקרים, אל תדאגו, ואתה תאכל כמה שבא לך, ואת שתהיי בריאה, גידלת בן לתפארת מדינת ישראל, בינדיצ'אס מאנוס, בינדיצ'אס מאנוס, בן פורת יוסף"
"ומה אתן לך בתמורה" אמרה חפציבה שניגבה את הדמעות
"קופסה מרק שועית אוריגינל, קאלדו די אביקס" השיבה כוחי וצחקה.
|
