ועכשיו אחים שלי, אחרי שעסקנו בדמות של אורלי דניאליס מספריית נווה חמודותיים נילך על הראש של אבא שלה שהיה מם פה מפקדה בבסיס חימוש פיקודי שנקרא גם חוש"ם שזה חימוש ושריון מחוזי שזה היה בסיס שהתנהל כאילו בגלקסיה משלו עם שלל טיפוסים.
היה שם אבא של אורלי שקראו לו מנשה דניאליס אבל כולם קראו לו דניאלוויס בגלל שגידל פאות לחיים סטייל אלביס והייתה שם הרסר"ית של השלישות שקראו לה כוחי שבת, אבל מישהו מהחיילים ביחידת הגרר שקראו לו שלומי נומה שהיה מלכלך את הפה שלו קרא לה מכווחה, יענת'ו במרוקאית זה אישה כוחנית, אבל היא בכלל לא הייתה מרוקאית, היא הייתה תורכיה. והיו עוד פקודים כמו למשל עופר ברנסון מהאפסנאות שקראו לו ברבסון ושאהב להוציא גימלים על חשבון החברים שלו שקרעו ת'תחת וכמובן הנהג הפראי עמוס ביטון
ובקיצורי קיצורים, היה מתח גדול בין דניאליס לבין המכווחה כוחי שבת הרסרי"ת הגודזילה.
ופעם אחת היא הביאה מהבית שלה חתולים, אחד שחור שקראה לו שחורי ואחת בצבע אפרסק שקראה לה מיכל והשלישית שחורה שקראה לה שחוריה.
ודניאליס לא סבל את החתולים כי הסגן מפקד אבודרהם היה מעיר לו על זה ונכנס לכסח עם המכווחה והיא לא רצתה למסור לו את החתולים ולהעיף אותם ואמרה:
"אתה לא תקבע את הגורל של החיות המתוקות האלה"
והוא השיב לה: "בפקודות של צה"ל אסור להחזיק חתולים בבסיס, הם מביאים מחלות"
והיא ענתה: "אולי בפקודות שכתבת אתמול על הנייר בחדר שמה, והכתבת למזכירה שלך מרסליקה שתהיה בריאה"
הוא התעצבן דפק על השולחן ואמר: "זה פקודות מטכ"ל"
וענתה: "זה פקודות מטכול"ו כמו דמיקולו, אתה המצאת אותם לפני שנייה, גורסוס, בוקה דיל ג'ורא, איז'ו דיל פרו"
והוא שתק, לא לפני שאמר שתיזהר כי אבודרהם הסגן מפקד יראה אותם ככה ויעניש.
ולמוחרת בא עמוס ביטון לקחת את עופר ברנסון לבסיס ציוד ואספקה כדי שיביא משם דגמח"ים וחולצות ועופר קיבל הבטחה שזה רק ייקח שעה אחת ומיד ילך לרס"פ ולמרסליקה ויקבל משמה פס הבייתה לחמשוש, לחברה שלו טליה תורג'מן. והנה באמצע הדרך שמעו פתאום חתולים מייללים, ולעופר לא היה איכפת העיקר שיגיע כבר הבייתה.
אבל עמוס ביטון עצר את המשאית בחריקה בסיבוב ליד בית חורון ונכנס לקבינה וראה שלושה חתולים מייללים, את שחוריה ואת מיכל ואת שחורי, בגלל שרצו להתחמם במשאית והיה קר בחוץ ואז נתקעו שמה.
ואמר: "עכשיו אחורה פנה, חוזרים לבסיס, יש פה צער בעלי חיים"
ועופר השיב: "לא עכשיו, אחרי שנזדכה על הבגדים"
"יאללה, אני עושה פרסה" הוא אמר
ובינתיים הרסרית המכווחה חיפשה את הגורים ולא מצאה והלכה וראתה את דניאליס מול האפסנאות וצעקה עליו "יא משומד, יא קתולי, יא קדימסיס, קה נו פורמה דל בנאדם, יא פרצוף אלביס, לאן לקחת את החתולים"
וההוא משך בכתפיים ואמר: "לא עשיתי כלום יא רסרית"
"אתה עשית, אתה הסלקת את החתולים לוס צ'יקיטיקאס לפח זבל, לאדרון! קדימסיס! מאלו!"
ובינתיים כל החיילים הסדירים מסתכלים על הריב בין השניים וצוחקים ודניאליס ראה שיענת'ו המעמד שלו יורד וככה הפסיק את הדוח שיח ואמר באסרטיביות:
"יאללה להתפזר ומי שיצחק יקבל שבת ריתוק!"
והיא אמרה: "לא יעזור לך, כולם צוחקים עליך, מה אני לא יודעת? כותבים עליך גרפיטי בשירותים. הבת שלך אורלי הנחש נכנסה לספרייה של נווה חמודותיים רק בזכותך ובזכות הקשרים שהפעלת, ואני לא אספר איך טחנת את הפקידה הטכנית במחסן לפני שלושה שבועות ופימפמת את ליאורה במשרד, יש לך בנדיצ'אס מאנוס, אבל בפלירטוטים יא איז'ו דיל פרו, יא שונא חתולים, קה טו אלמה אין גיהנום, איל גוארקו קה טה יבה אמן סלה, שתיחנק מבורקס, שתקיא מגואיבוס חמינאדוס ושסיניור איל דייו יקח אותך לטיירה דזמאזאלאדה"
"יאללה, שתקי עם כל הקללות האלה" אמר בהנמכת קול "לפני שיבוא המפקד בסיס וישפוט את שנינו!"
והנה המשאית הגיעה ועמוס ביטון ירד ממנה והוציא את הגורי חתולים וניגש לרסרית ואמר לה: "תראי, הם היו אצלי במשאית, רצו להחתמם וטיפסו מהמנוע אל הארגז ודניאליס הביט ברסרית כוחי שבת במבט של רצח והיא עשתה ככה עם היד אבל מיד לקחה קופסה של נעלי גלי ושמה בה את החתולים ישר במשרד שלה והביאה להם חלב עמיד.
ועופר ברנסון חיכה שכל ההצגה תסתיים, ניגש לדניאליס בפרצוף מאוכזב ואמר לו בקול של בכי: "עכשיו אני רוצה פס, אני רוצה ללכת הבייתה, נתפס לי הגב, כואב לי הראש, יש לי נקע ברגל"
ודניאליס נהיה אדום כמו הים של סדום ואמר בצרחה: "עכשיו אני מרתק אותך לשבוע שלם, נמאס לי מההתחמקויות שלך יא מפונק, אתה עומד למשפט היום אצל אבודרהם, תעלה על אלף" והוסיף בשקט "יא בן אלף"
