הלב נעצר בשנה האבודה

כואב, מכמיר את הלב - הילד מוקסם ממפגן יום העצמאות אך הלב נעצר בשנה של הקורונה. תודה רבה לך לילי היקרה, שבוע קסום.

הַיֶּלֶד עַל כִּתְפֵי אָבִיו

בְּעֵינַיִם כָּלוֹת הִבִּיט סָבִיב

אֶת הַבָּלוֹן שֶׁהִשְׁתַּחְרֵר

מִכַּף יָדוֹ חִפֵּשׂ

וּכְשֶׁהִבִּיט אָז לַמָּרוֹם

וּמַטָּס שֶׁל מְטוֹסִים

חָלַף מֵעַל רֹאשׁוֹ

הֵבִין שֶׁהַבָּלוֹן  פָּשׁוּט 

לַמַּטָּס לְהִצְטָרֵף רָצָה

וְאַבָּא אֶת הַיֶּלֶד אָז חִבֵּק

מֵאַהֲבָה.

מקסים השיר שכתבת לילי היקרה , גם אני זוכר את המטס הזה וגם המטסים שהיו כשהייתי ילד קטן.

שבוע טוב וחיבוק ממני

שמוליק

לילוש אהובה. אכן, איזה שנה מפגרת. לפחות מצאת שם קצת חן וחסד ורחמים. גם אני מפשפשת עדיין וכל מה שאני זוכרת זה את האדיוט הזה ביב מראה לנו איך לשטוף ידיים.... איזה הזוי... אז היה מטס וכולם היו על המרפסת... איך הם עבדו עלינו... 

זה כה מתוק. המבט הזה של הילד אל האווירון הטס בשמיים. חוויה מאותם מטסים מן העבר ותמימות הילד על כתפי אבא. מקסים! 

בכיו של ילד קטן 

התגבר על רעש מטוסים

אותו לא מנניין הלב שהם ציירו בשמים

הוא בכה על בלון שעף לו לשמים

אל בין המטוסים

שניסו אז לפצות אנשים על סגרים

של שנת הקורונה.

ורק אבא וילד קטן נישא על כתפיים

גבוה גבוה עד לשמים

נפלא לילי יקרה.

לא חשבו על קורונה

היה להם המעוף שלהם.

כמה כייף להיות ילד, להתפעם כך ולהתרגש מדברים שכאלה. וגם התמימות המתוקה שלו. איזה שיר מקסים עונג לקריאה