יצירות אחרונות
תותחים (1 תגובות)
גד רוטשטין /שירים -03/05/2024 13:49
נִצְחִיוּת שִירַי (1 תגובות)
אביה /שירים -03/05/2024 11:31
שבועת גופי (1 תגובות)
תומר קליין /שירים -03/05/2024 09:32
הנה היא הולכת (7 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -02/05/2024 21:56
להתעלל מעט (6 תגובות)
צביקה רז /שירים -02/05/2024 21:44
עצם הידיעה (3 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -02/05/2024 21:34
שיר השבוע - עַל פְּנֵי שָׂדוֹת (7 תגובות)
שמואל כהן /שירים -02/05/2024 21:33
טַעַם שֶׁל עוֹד (7 תגובות)
רבקה ירון /שירים -02/05/2024 18:49
ספר חדש בהוצאת דרך המילים (12 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -02/05/2024 16:51
סיפורים
דניאל 1קרן אור נחושה פילחה את הלילה ללא שינה שעבר עליה. חוט זהב באבק חייה הושיט לה חבל הצלה. אולי הגיע הזמן לספר? נעמה קמה מהספה ופסעה לעבר החדר של בתה, אך משנגעה בידית עזבוה כוחות הנפש ורגליה הפכו כבדות וכואבות. עמדה דקותיים ורק אז לחצה על הידית. הדלת נפתחה לאט, מאפשרת לה להיבלע בצעדים זהירים בריחות השינה המתוקים של דניאל. "פני מלאך, מתוקה שלי," מירה התיישבה בקצה המיטה. "כבר הגדולה," חשבה בהקלה מהולה בצער. הבת מלמלה משהו, הסתובבה על צידה והתכרבלה בתנוחה עוברית. מירה הרימה מהריצפה את בובת הדוב שפעם היה לבן וחיבקה אותה בחוזקה. דניאל לא מוכנה לוותר על מתנת הדוד החביב עליה, אורח רצוי בביתם. חבר אמיתי לעת צרה ולעת שמחה. דוד דניאל, דמות הגבר היציבה בחייהן. דניאל ודניאל, אבא ובת, רק שהם עוד לא יודעים זאת. למי, אם בכלל, לספר קודם? תגובות
רחל בנגורה
/
כמה משפטים מסקרנים
/
08/10/2021 13:05
שמואל כהן
/
כל כך קצר והסיפור כל כך ברור
/
08/10/2021 16:39
גלי צבי-ויס
/
אב ובת
/
08/10/2021 17:30
יום טוב צבי
/
למי לספר קודם?
/
09/10/2021 06:15
רחלי ג.
/
אני אוהבת את הקטעים שלך מסופרים ברגש בתיאורים חמים ויכולים להוות חלק מסיפור.
/
09/10/2021 11:21
התחברותתגובתך נשמרה |