הגזר והסחלב

יש אירוניה, כאב, עלבון, וחדות - בשיר הזה. הניו אייג' לכאורה, ובפועל גזר וסחלב אינם צומחים באותה ערוגה. באנלוגיה כמובן. דיבורים בעלמא. 

שבחרת במשפט הזה שאומר הכל ומזעזע. עצוב, המלחמות האלה בין דורות ובין מינים. להם אין יום זכרון. ושם יש המון נופלים ונופלות גם כן. 

בין גזר לסחלב

בין גבר מאוהב

שמהסס להראות

את מה שהוא יודע לעשות,

והסחלב בעיניים כלות

כן יודע לחכות..

תודה  רחל היקרה על האנלוגיה של היחסים

בין גבר ואישה, ומהשיר המקסים עולות תובנות רבות וחומר למחשבה.

בברכה

שמוליק

גבר אמיץ, אכן ,  על התובנות. גאה בך:)*** יום עצמאות שמח 

רחל יקרה

מעניין מה דעתם של אדם וחווה על שירך.?

השורש הוא שם......

ממליצה לך את הספר-כשאלוהים היה צעיר-יוכי ברנדס

אולי שם תמצאי את ההבדל בין המינים

יום טוב

ממני מרים

תודה על התגובה, מה לעשות שככה זה, הבורא היה יצירתי וברא את הגזר אצל הגבר ואצל האישה את הסחלב. זו האמת לאמיתה, נכון שאם היה בורא את הדגדגן בתוך הואגינה עצמה היה יותר פשוט, אבל כנראה שהוא התכוון מלכתחילה שהגבר ישתדל יותר אם הוא רוצה להיות שיוויוני, ועובדה שהמון גברים לא משתדלים ולא חותרים לשיוויון מיני, ועובדה שיש המון נשים שמגיעות לאורגזמה בריאה רק מעל גיל 50, (ואין כלל גברים כאלה שמתאחרים בהכרות עם האורגזמה שלהם) ויש נשים שכלל לא חוו אורגזמה כל החיים. וזו מערכת העונג שנבראה בשבילן. אז למה לא? כל גבר צריך להתאמן עם יונק הדבש. אחרת הוא סתם דורסני וכוחני ומנצל. זו דעתי, וזה יום עצמאות. חג שמח :)*** 

תודה שהגבת ותודה שאת:)** 

הגזר והסחלב העלו בזכרוני שאלה ששאלה כותבת מעולה:
"איזה ריח יש לאהבה?"

עסיסי :)***

.

קודם-כול, תודה: 

.

יצאתי להרחיב אֶת השכלתי בנושא יונק-הדבש. 

.

חוץ מזה, 

.

אני מבקשת מראש אֶת סליחתךְ כי אין בכוונתי לפגוע בך 

.

או להעליב אותךְ, אבל -  

.

אני מרגישה חייבת-ממש-חייבת להיות כֵּנָה לחלוטין באשר

.

לשירךְ: 

.

לטעמי-שלי, לקריאתי-שלי, להבנתי-שלי (הדגש על שֶׁלִּי), 

.

השיר ארוךְ מדַי - 

.

- והופך מסבירני, חסר-סבלנוּת מצד הדּוֹבֶרֶת, 

.

ומאבד מיידית אֶת הַקֶּסֶם הֶעָקוּם שיכול להיוֹת לשיר מעין זֶה. 

.

וחבל. 

.

אני מדגישה: 

.

אין זאת ביקורת על ה"מָה" אלא על ה"אֵיךְ". 

.

הנושא עצמו רלוונטי היום לא פחות משהיה לפנֵי המהפכה 

.

הפמיניסטית ולפנֵי ימֵי הניוּ אייג'. ויהיה רלוונטי גם בעתיד. 

.

ה"אֵיךְ" הארוך, המייגע, הוא שמטריד אותי,  

.

כי הדימוי של הגזר והסחלב והתוספת של יונק הדבש 

.

מתבזבזים ... 

.

.

בתקווה שהבנתְּ, ושלא נעלבתְּ ולא נפגעתְּ, 

.

מאחלת לךְ יום עצמאוּת שמח, 

.

עצמאוּת שְׂמֵחָה וכל טוב. 

.

בידידוּת ובהערכה רבה, 

.

רבקה

---

ממש לא נעלבת. אולי באמת יש מקום לקצר כמה משפטים אבל לא המון. כי ההבנה מצד הגזר לא ממהרת להגיע. ואין סבלנות בכלל , ויש מקום להסבר ממצה כי נקודת האיזון בין הצדדים לא שווה. כל כך הרבה שנים הגזר לא רצה לשמוע  שכרגע צריך לשים דברים על השולחן באופן ברור. שנים מסתתרות מאחורי רמזים עדינים בלתי נראים ולא ברורים דיים , כמובן שגם לא משפיעים. מצטערת אם צרם לך. כדי להגיע ליונק הדבש יש להבהיר את המרחק.  סופש קסום 

.

רחל יקרה, 

.

לא צרם לי. בכלל - לא צרם לי. 

.

למען האמת, אִכְזֵב אותי. 

.

אלא מה - זֶה שלךְ. 

.

המוֹטוֹ שלי: 

.

הקורא/ים מציע/ים, אבל הכותב/ים מכריע/ים. 

.

סופש קסום גם לךְ!

.

רבקה

---

גם אני ממש מצטערת שכל כך הרבה נשים לא מגיעות לאורגזמה בחיים שלהם וכלום לא קורה ... מאד מצער ומאכזב. זה מנגנון ומתנה אלוהית. וגם אותי מאכזב שנשים מסכימות לקבל את העובדות האלה. מזיפות אורגזמה ומתנהגות כמו שפחה נרצעת לגזר. הגיע הזמן לשנות את זה. ומה עם הנשים המוכות ? אני ממש מצעטערת גם עליהן. כי לגזר קל מאד לההפך למקל. אם מפריעים לו להיתקע איפה שבא לו. אז בכללי זה אכן מאכזב ביותר. מאחלת גם לך סופש מענג 

.

יוּ. 

.

יוּ-יוּ-יוּ. 

.

מָה שאִכְזֵב אותי הוא שִׁירֵךְ הארוך-ארוך-ארוך-מדַי. 

.

ואני מקווה מאוד-מאוד שלֹא תיפגעי ולֹא תיעלבי מדברַי

.

לעיל, הברוּרים מאוֹד הפעם.  

.

סופש מענג גם לךְ, רחל. 

.

בברכה, 

.

רבקה

---

אבל הצטרכתי את כל המילים המאוד מכבידות האלה כדי להבהיר רעיון שאין לו שום פה ושום פינה. בפעם הבאה אכתוב על הקוף וזה יהיה הסוף :) קצר וקולע

.

:)))))))))))))))))))

.

לא! 

.

לא!

.

לא-לא-לא ..!!

.

פשוט מאוד: 

.

תורידי אֶת כל הפֶּדַנְטִיּוּת והדידקטיקה-כאילו, 

.

קחי בחשבון ש- מה לעשוֹת, אַתְּ לֹא כותבת אֶת

.

הדיאלוגים של אפלטון, אפילו לא אֶת של 

.

הסוֹפִיסְטִים, 

.

לכי ישר ולעניין, בִּלִי לחזור על עצמךְ, 

.

ויהיה לךְ יופי של שיר-מחאה!

.

ממילא יש לךְ רק שְׁתֵּי אפשרויוֹת: 

.

או יקראו מתוך עניין ("דע אֶת האויֵב"), 

.

או ישתעממו - ויעזבו אחרֵי השורה 

.

השלישית-רביעית של נאומךְ. 

.

שנֵי כללֵי ברזל לכתיבת שירה: 

.

"כל המוסיף - גורע."; 

.

"פָּחוֹת = יוֹתֵר." 

.

ועכשיו, גברתי, 

.

עד כאן. 

.

בסדר? 

.

בהצלחה!

.

רבקה

--- 

.

הערב אני מעלה טקסט/שיר קצר בנושא

.

שהקדשתי לָךְ. 

.

אני מקווה ש- שֶׁזֶּה בְּסֵדֶר. 

.

.

להת'. 

.

רבקה

---

חוץ מהעובדה שהיצירות שלנו הן לא מאותו ז'אנר, אצלך זה מינימליזם ואצלי זה ספוקן וורד, זה ז'אנר שיצא מהראפ והוא מעין מחנך לאחר תוכחה וחשיפת ה"לא רצוי" , כי "לדעת אישה" זה יפה מאד אבל זה בטח לא לבלוס אותה ולדרוס אותה במהירות של טיסת עסקים. ואולי יש גזרים שכן היו רוצים לדעת אישה באמת ולחוש את הר בגעש שלה ולא יודעים... הם חושבים שמה שהם עושים זה ממש שיא השיאים , הם משכנעים את עצמם ש"נתנו לה סקס נפלא " בזמן ששוב רמסו ונתקעו והלמו ושדדו את אופצית האורגזמה שלה. אולי הם כן רוצים לדעת מה לעשות. אבל הם לא מבינים מה ואיך. אותם שלחתי ליונק בדבש שרק הוא מעניק. וגם שם יש טכניקות של התמקצעות. בעיקר בדור הזה ובתקופה בה אנו חיים הייתי אומרת שניתן לחנך מחדש- רק את אלה שרוצים כמובן. זה ביד האישה והפה שלה לומר ולהבהיר מה הדרך לאהוב אותה . אם היא לא תדבר - לנצח ירמסו אותה והדגדגן יודר מתמונת חייה. בזמן שבחיובי יש להאדיר את הכפתור הקטן הזה ולהצביע עליו באלף פנסים ומראות ... כי הגזר לא יבין אחרת. רוב הגזרים חושבים שזה בכלל במקום אחר והטיפול הוא אחר. יום טוב ושבוע של תענוג לכולנו.

.

רגע-רגע-רגע-רגע-רגע-רגע-רגע!!!

.

לאן אַתְּ רצה תוך המטרת מבול גשמים, ברד, אבנים..?

.

הספוֹקן-ווֹרְד הוא סוג ייחודי של סטאנד-אפּ, "מחַנךְ", 

.

שאכן, יצא מהראפּ, 

.

והוא מדובּר, 

.

ויוצר אינטאקציה בין המדַקלם/מדַקלמת לקהל

.

המאזינים. 

.

במילים אחרוֹת: 

.

א') אכן, ז'אנר אחר; 

.

ב') לֹא לקריאה אלא לִשְׁמִיעָה בִּלְבַד. 

.

ועוד משהו: 

.

השם החדש, חוץ מלהיות "שם חדש", 

.

שייךְ לסוּגָה ישנה מאוד, מאוד באמנויוֹת התיאטרון, 

.

עוד מימֵי יוון העתיקה. 

.

סיימתי אֶת נאומי, 

.

מקווה שלא בלבלתי אתךְ, 

.

מאחלת לךְ שבוע טוב, 

.

והצלחה רבה במעשייךְ. 

.

(ומקווה שהתגובה תעלה, כי היה אצלי טכנאי טלוויזיה

.

ועבר זמן רב מאוד מאז כתבתי אותה...)

.

רבקה

---

אני שמחה שאת מודעת לסוג שונה וז'אנר שונה. אבל זה לא חייב להיות מדוקלם הלכה למעשה. אם יום אחד אבצע אותו במופע אזמין אותך. כרגע זה טקסט שנותן תקווה לנשים ומראה להם שאין להן מה להתבייש , וכדאי שיפתחו את הפה ולא יהיו נבוכות. כי יש מה לחנך את הגבר אחרי דורות של החפצה ... 

וכשאכתוב על ביצועיו השמיימיים של יונק הדבש הנפלא אכתוב לך. זה לא יהיה קצר אבל כן יהיה קולע ומשיג את המטרה. (אגב - אם הציירים שאת כל כך מעריצה היו עושים כמה קווים מתומצתים מתוך הציור לא כולם היו מבינים מה מצוייר , מזל שנתנו לנו רזולוציות לרדת אליהם)  יום טוב ונפלא

.

(אני מבינה שזאת תגובתךְ לתגובתי האחרונה לךְ כאן, רחל.) 

.

למיטב הבנתי, 

.

אומנם כל אחת מאיתנו הביעה בבֵרור אֶת דעותיה, אבל

.

הגענו למבוי סתום עוד בתחילת הדיון בין שְׁתֵּינוּ. 

.

לכן מבחינתי אין טעם להמשיךְ בוֹ.

.

אני מודה לךְ על דברייךְ הגלויים: 

.

למדתי להכיר גישה, ולא-סתם-עוד-גישה. 

.

לא נותר לי אלא לאחל לךְ הצלחה בדרכךְ ובמעשייךְ. 

.

רק טוב לךְ!

.

בידידוּת ובהערכה רבה, 

.

רבקה

---

 NUF SAID איך שאומרים הראפריות :) אכן, אני דווקא מסוקרנת לגבייך חחחה:)* 

תתאמן עם יונק הדבש 

זה רעיון מופלא

  רק עכשיו  קראתי את השיר וממש התענגתי כמו גזר אמיתי על הפתיחות וחוסר "המורא".... במקרה על הסחלב אפרסם מחר שיר ללא שמץ קשר לכפתור הנחבא לפתחו של הר הגעש. 

אצפה לשיר שלך. מסקרן :)*** תודה על התגובה