כיסי חיי

תְּמוּנָתָהּ בַּכִּיס הָאֲחוֹרִי,

אֵלֶיךָ כָּל הַיּוֹם צְמוּדָה,

וְזֶה חָשׁוּב מִכָּל פְּרִיט אַחֵר

בְּיֶתֶר הַכִּיסִים,

וּכְשֶׁאַתָּה מִתְגַּעְגֵּעַ

אֶת הַתְּמוּנָה שׁוֹלֵף 

מֵהַכִּיס הָאֲחוֹרִי

וּמַצְמִיד אוֹתָהּ אֶל לִבְּךָ..

מקסים השיר איזיק היקר , אודי כבר אמר

אתה כזה רומנטיקן ותמונתה איתך תמיד

גם אם זה בכיס האחורי..

סופ"ש נעים

שמוליק

אני חושב שהבחירה של הנושא היתה טובה אבל משהו כאן לא כל כך "התלבש " לי בשיר. עניין נוסף , מרתק יותר - השתמשתי בסוף בביטוי "מחמל נפשי ," לא במקרה . זה סוג של מחווה רגשית לשלמה בן בסה , האיש ששכל את בנו בתאונת המטוס לאחרונה. האיש מוכר כאן באתר שלנו "דרך המילים" .כאן הוא פרסם יצירות עד שנת 2011 והוא השתמש בביטוי הזה לתאר את בנו שנפל. לי יש גם היכרות אישית עם שלמה , עבדנו יחד תקופה בבנק ואפילו חלקנו דירה שכורה לאורך חלק מהתקופה . מבחינתי יש כאן סוג של סגירת מעגל מחווה והשתתפות באבלו הכבד של .שלמה למרות שלמען האמת לא הייתי איתו .בקשר עשרות בשנים