אהבה לא ממומשת

והיינו אוהבים ילדים תמימים 

ואהבתי אותך ורציתי להיות 

אך, הייתי בבועת זכוכית 

מנותק, אין לגעת אין להתקרב

ורצית, יד חמה על לחי נשיקת נעורים 

ואני רק כתבתי לך שירים על דפתר כתומה 

מעולם לא ראית לא שמעת לא חווית מהם

ונשארנו קרובים - רחוקים

ועברו השנים, הזמן הקצוב תם

הופרדנו.

פעם נסעתי אליך לראותך קניתי לך שרשרת 

שתי דקות בין שיעורים החלפנו שני מילים 

ושוב הלכת 

מאז עברו שנים עברתי דברים חוויות נשים 

ונשארת .

בפינה שמורה חמימה, מתוקה חמוצה

ולפעמים אני תוהה מה היה קורה לו..

לו לא הייתי בבועת הזכוכית

לו לא היו מפרידים ביננו האילוצים 

האם היום היינו יחד עדיין אוהבים ? 

כאב מתגנב

חד צורב על אהבה לא ממומשת 

אהבה כזו היא הכי כואבת

תובנות של שנים במבט לאחור שהייתי בחור שחור

של ילד קטן שנאנס לא ממלאות את הבור…

ומה את עברת מעולם הרי לא שאלנו לא ידענו..

בפשטות של ילדים התחברנו ..

ביקשו ממני לכתוב שיר אהבה ועלית לי ישר במחשבה

כי בליבי חותם הותרת ..אהבה לא ממומשת עדיין צורבת

ותישארי

כל הזכויות שמורות ל שגב ירון.