סתם נערה - השיחה

השיחה

"שלום" – אמרתי בהיסוס מה.

"היי" – אמרה. היא הרימה רגע את ראשה בפליאה, ולאחר מכן חזרה להשתכשך בין הגלים.

עמדתי מביט בה מהופנט, כאילו קפאתי על מקומי.

"למה את לא באה לבקר?" – שאלתי.

"השבוע כן באתי, עבדנו אחותך ואני  על העבודה בתנ"ך" -אמרה.  

"לעזאזל" – אמרתי לעצמי .

"איפה הייתי כשהיא באה אלינו." מלמלתי  לעצמי בתחושת אכזבה.

רגע של דומיה , אני עומד כך סתם... מביט בים ... מביט בה.

נגמרו לי המילים, ואז היא הצילה את המצב.

" אתה בצבא?" שאלה בנימוס.

"כן , כבר שנתיים, עכשיו אני  ברגילה ", עניתי בהתרגשות . "בוא תכנס למים הם ממש חמים" אמרה, כשהיא מקפצת על כל גל ששטף אותה. "לא ממש בא לי להיכנס למים, אולי אחר כך, בואי נשב ונדבר קצת" – אמרתי.

"טוב " – אמרה.  היא יצאה מהים, טיפות המים שנשארו על גופה הצח הבריקו באור השמש. היא נראתה לי כמו מלאך. ישבנו על החוף,  והתחלתי לצייר דמויות סתמיות על החול הרך.

"מה זה ?"  - שאלה, ומבטה היה ממוקד בציור. עיני השקד שלה הפנטו אותי.

"סתם , לא משהו רציני"- עניתי בקול שקט והסתכלתי במבט מושפל, כשאני מחכה לגל מים שיבוא וישטוף את הציור הסתמי.

"מה התכניות שלך?" – שאלתי  לפתע, כשאני מביט הישר אל תוך עיניה.

"אני מתלבטת " – ענתה  בקול שקט, כשהיא ממשיכה להסתכל על הציור בחוף. היא נראתה מוטרדת משהו.

"במה את מתלבטת?" – שאלתי, כשאני ממשיך לצייר את הדמיות הסתמיות על החול הרטוב.

"אני לא יודעת מה אני רוצה יותר , ללמוד או להתחתן" – ענתה .

שתקתי,  והבטתי  באצבעותיי הרושמות את שמה על החול. עוד רגע וגל, שהגיע עד אלינו, שטף אותנו, ומחק את מה שכתבתי.

"בא לך ללכת לסרט ?" שאלתי בהתרגשות מה . ציפיתי שתענה בחיוב.

"לא , יש לי הרבה שיעורים היום , תודה " – ענתה כשהיא מפנה את מבטה אל הים, ששולח את גליו אל החוף, ואוסף אותם בחזרה . הופתעתי. זה שיבש לי את כל התכניות.

"את יודעת , אולי בכל זאת אבוא לבקר אותך הערב, אבל לא בטוח " – עניתי בהיסוס, והסתכלתי עליה.

לרגע היא שתקה, ואז אמרה לי "בוא נכנס למים". היתה החלטית בבקשה . הפעם לא יכולתי לסרב.

נכנסו למים, והתחלנו לרקוד עם הגלים. היא התיזה עלי מים ואני בחזרה . היא נראתה כל כך מאושרת, ואני יחד איתה.

באותו ערב נפגשנו.

ההמשך יבוא..