בעקבות הפשקוויל- פרודיה על הגפילטע

ישראל עם קדוש לענג את שבת בראשית במאכלים ערבים ומיוחדים ובניהם

ג פ י ל ט ע       פ י ש

אשר אוכלים ממנו מידי שבת קודש ויש אף מחמירים

לטעום ממנו בסעודה שלישית לקיים מה שנא' "טועמיה חיים זכו"

והנה עתה בהתקרב שבת המלכה אשר בו כל פרנסי השעלשידס עורכים קידושים למכביר

ואין לך בית כנסת ובית מדרש אשר אין בו גפילטע פיש

אמרנו לדרוש ברשומות ולתור אחרי טעמי וכמוסי העניינים להעמיד דברים על דיוקם:

א.      הנה ידוע שהדג עשוי ממכונת בשר ונטחן ויוצא לחוץ כשהוא נראה כמו  רצועות הדומות לחצ'קונים המופיעים על פניהם של בני התשחורת או שדומה הוא לתולעים ארוכים ונוראיים העלולים להכשיל ב"בל תשקצו" וגם ל"מראית עין" יכול לגרום ל"לפני עיוור" כאשר ילדים רכים העומדים לפני המכונה יראו ויסברו כי תולעים המה הנאכלים רח"ל ו'אל תקרי ונטמאתם אלא ונטמטם' וכו'

ב.       יחד עם ה"גפילטע" מוגש גם באותה צלחת בד"כ גזר מאודה אשר רוטבו הרוטב הקרוי בלע"ז "יאך" טופח ע"מ להטפיח והוא מרתיע רבים רבים אשר חפצים לטעום מן הדג אך חוששין לטבול פיתם ב"יאך".

ג.       ידוע כי המאכל מורכב והוא  עשוי מאחוזי קמח רבים אשר לאחרונה נתרבו בו הרמשים למיניהם (5 לאוין) ומי יודע אם נופתה הקמח כדבעי וכהררים התלוים  בה ויש עניין נטילת ידיים אשר יש לעשות לפני כן בגלל שהקציצה עשויה מקמח רב

ה.        ריחו המענג נודף למרחקים וגורם קשיים חמורים להתרכז בתפילה בכוונה ובקריאת התורה כאשר המוח כבר עסוק במחשבות על   המצפה אחר התפילה.  

ו.          הילדים הרכים וגם רעבתני דעלמא יושבי קרנות בית המדרש חוטפין מן הקציצה ואינם מתחשבים כהוא זה בשאר המסובין אשר שרויים בנטילת הידיים וכך יוצאים הללו בידיים ריקות בעוד החוטפין ממלאים כרסם שנא' ' וגם האוהבים דבריה גדולה בחרו'

     וע"כ אמרנו לעורר את הציבור הקדוש לערוך חשבון נפשו וב"ב האיך לצאת ידי   חובתו מבלי להיכשל בכל הנ"ל ובעוד כמה פרצות העלולים לצוץ מכל הנ"ל והשומע לדברינו ישכון בטח וטוב לו בזה ובבא בנחלה בלי מצרים וזכות השבת תגן עליו להינצל מחבלי משיח בב"א שנאמר "האוכל דג ביום דג ניצל מדג"

    תשרי שנת  תהא שנת  סולת זכה                                     © החותמים בצעריך ירושלים

                                                                             ועד "גפילטע פיש"