"סיפורי סבתא"

עומד בתחנה להסעת חיילים בצומת צמח על הכביש המוביל לעיר בית שאן ולקיבוצי האזור. הימים ימי מלחמת ההתשה בצפון ובדרום, הגבול עם ממלכת ירדן היה שקט אך די מתוח, התנועה דלילה מזג האוויר חם ומתיש. מושיט יד וממתין נעצרת משאית צבאית לאן! שואל הנהג  לצומת מנחמיה, תעלה מאחור יש לי ציוד מקדימה. עולה ומתמקם לא נוח כי היה ציוד גם מאחור אך מסתדר העיקר להגיע, ממתין לי חבר המשרת עימי תושב הישוב מנחמיה. המשאית יצאה לדרכה המרחק לא גדול כמה ק"מ, מגיעים לצומת אך הנהג לא עוצר, צעקתי לנהג לעצור אך הוא לא שמע, הכנסתי את ידי ונגעתי בכתפו. מאוחר יותר התחרטתי על המעשה, המשאית זגזגה ונעצרה הנהג פתח את הדלת בצרחה איומה בורח לכיוון השביל ושוכב על החול. נדהמתי ופחדתי גם יחד מה קרה לנהג, ירדתי וניגשתי אליו ובהיסוס מה נגעתי בכתפו. ואחר שנרגענו שנינו סיפר לי ששכח שיש מאחור חייל, והסיפור שסיפרה השכנה העיוורת הוא נכון. תשמור על עצמיך חייל, בימים הקרובים תעבור מבחן חיים קשה. המסקנה שלי היום מהסיפור הזה, כאשר אתה משוחח עם אישה די מבוגרת תדלג על כול המשפטים שאמרה ותשאיר רק את המשפט, אתה ניראה טוב ביחס לגילך.