אֱלוּל

אֱלוּל

צִנַּת אֱלוּל בְּלִבִּי, תּוּגַת הַסְּתָיו

אֲשֶׁר נָטְעָה בְּתוֹכִי גַּנַּנְתִּי בְּלוּמָה

אִתָּהּ הֵבִיאָה מְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה

מִן הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה מִירוּשָׁלַיִם,

קוֹל שׁוֹפָר קוֹרֵא בְּקִרְבִּי בִּתְרוּעָה

עַד מָתַי עָצֵל תִּשְׁכָּב מָתַי תָּקוּם מִשְּׁנָתֶךָ

לִבִּי יָחִיל בְּקִרְבִּי וְאֵימוֹת נָפְלוּ עָלָי

יִרְאָה וָרַעַד יָבֹא בִי וַתְּכַסֵּנִי פַּלָּצוּת

חַטָּאתִי אוֹדִיעַ וַעֲוֹנִי לֹא כִסִּיתִי

אָמַרְתִּי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי

וְאַתָּה תִּשָּׂא עֲוֹן חַטְּאוֹתַי

וּמִחוּץ, בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי, עָבַר קָצִיר,

לֹא כָּלָה רֵיחַ תְּאֵנֵי הַקָיִץ 

עוֹד מְכִינִים הַנְּמָלִים לַחְמָם

אוֹגְרִים קְטַנֵּי אָרֶץ מַאֲכָלָם

וּלְשַׁדִּי נֶהְפַּךְ בְּחַרְבֹנֵי קַיִץ

יַחֲלֹם הַצָּמֵא וְהִנֵּה שֹׁתֶה

וְהֵקִיץ וְהִנֵּה עָיֵף וְנַפְשׁוֹ שׁוֹקֵקָה,

עַל אַדְמַת עַמִּי קוֹץ שָׁמִיר חָרוּל וְדַרְדַּר    

וְעוֹד כִּמְעַט רֶגַע חַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה

בְּאֶרֶץ מְכוֹרָתִי קַיִץ וָחֹרֶף לֹא יִשְׁבֹּתוּ

בְּאֶרֶץ מַחְצַבְתִּי זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם לֹא יֶחְדְּלוּ

אֵין סְתָיו בְּאֶרֶץ אֲבוֹתַי  

הוּא שׁוֹכֵן רַק בְּלִבְבוֹת הַמְּשׁוֹרְרִים