זיכרון צורב \ מאת מאיר אוגוסטין

זיכרון צורב \ מאת מאיר אוגוסטין   בסד''

ושוב הדמעות חונקות את הגרון

ובאבוקה עולה נר הזיכרון

זיכרון צורב ממלא את הלב

על עוד פרח שנפל ולא עוד ילבלב.

מתוך חדרי חדרים בכי חרישי שוב עולה

הכאב במלוא עוצמתו שוב מתגלה.

רק חיוכו בתמונה במסגרת נשאר

אך הד קולו בבית כבר לא נותר.

והזיכרונות שוב צפים ועולים

והמלאכים בסתר כנפיהם אותם עוטפים .

והדמעות זולגות וזולגות ואין  עוד נחמה

היה הוא גיבור מלחמה .

רק פרח אדום נותר על פני האדמה

במקום שבו הוא עמד ולפתע נגדעו חייו .

חלומות נעורים שהתנפצו אל מול פניו

בידי מרצחים ואויב אכזר .

עד מתי אלוקינו'' נקבור את מיטב בנינו

מלח ארצנו שבגופם על אדמתך הגנו ??

אנא אלוקינו '' חננו ועננו ושמע זעקתנו

כי אל שומע  תפילה ותחנון אתה .

אנא השב בשלום בנים לגבולם

והבא שלום על העולם .

די  לשכול ולכאב  די לדמעות שבלב.

רק תן בתוכנו אהבת חינם  לכל אדם

אהבה שתפרח ותלבלב ותן לנו לשכוח כל כאב .

כי  אבינו מלכנו אתה ואין לנו זולתך

השב  את עמך ישראל אל ארצך ונחלתך

כי גדולה בנו אמונתך .

עושה שלום במרומך ותעשה שלום עלינו

ועל כל  עמך  ישראל  ונאמר אמן''

סוף