אָסִיף

אָסִיף

בְּחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה

לָבְשׁוּ שָׁמַיִם קַדְרוּת

וְשַׂק שָׂמוּ כְּסוּתָם  

נֶאֱסַף שִׂמְחָה וָגִיל מִן הָאָרֶץ

וּבַכְּרָמִים לֹא יְרֻנָּן

כִּי אָכְלָה הַחֶרֶב בַּיּוֹם הַהוּא

וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים רַבִּים

נֶאֱסַפְתָּ אֶל עַמֶּיךָ גַּם אָתָּה, יְדִידְיָהּ

כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַבְרָהָם רֵעֵנוּ אֶל עַמָּיו

בְּלֹא עֵת הֵאָסֵף

לֹא בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וְשָׂבֵעַ מֵת

לֹא בָא בְכֶלַח אֱלֵי קָבֶר

כַּעֲלוֹת גָּדִישׁ בְּעִתּוֹ

לא אוּכַל לַהֲשִׁיבוֹ עוֹד

אֲנִי הֹלֵךְ אֵלָיו

וְהוּא לֹא יָשׁוּב אֵלָי

בְּצֵאת הַשָּׁנָה

בְּאָסְפֵּנוּ אֶת מַעֲשֵׂינוּ מִן הַשָּׂדֶה

זָעֲקוּ הָאָדָם וְהֵילִל כֹּל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ

כִּי כָּלָה בָצִיר אֹסֶף בְּלִי יָבוֹא

כִּי הִפְרִיד הַמָּוֶת בֵּינִי וּבֵינְךָ יְדִידִי

כִּי לֹא אֹסִף עוֹד רְאוֹת פָּנֶיךָ נַחְמִי

אֹהֵב דָּבֵק מֵאָח

לֹא אֹסֵף לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹלְךָ מַקְס

אִישׁ רֵעִים לְהִתְרֹעֵעַ

וְאֶת מִיכָה מְפַקְּדִי

אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ

לֹא אֶרְאֶה עוֹד

בְּטֶרֶם אָמוּת

לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה בְּחַג הָאָסִיף

שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ וְכוֹכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם

כִּי לֹא נֶאֱסַפְתָּ אֶל קִבְרֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם גַּדִי

הָלַכְתָּ אֶל יוֹרְדֵי בוֹר בְּלֹא עִתֶּךָ

וְאֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לֹא תִּרְאֶה עוֹד

מְטַר גֶּשֶׁם בּוֹכֶה וְצִרְצָרִים נָשְׂאוּ קִינָה

עַל חַיִּים וְעַל מָרְדֳּכַי רֵעֵינוּ

וְעַל כָּל חֲבֵרֵינוּ, חֲלָלִים שֹׁכְבֵי קֶבֶר

כָּל נֶפֶשׁ שִׁשִּׁים וְאַרְבַּע

חַלְלֵי חֶרֶב מֵתֵי מִלְחָמָה.

הוֹי חֶרֶב עַד אָנָה לֹא תִשְׁקֹטִי

הֵאָסְפִי אֶל תַּעְרֵךְ הֵרָגְעִי וָדֹמִּי

תַּמּוּ כָּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה

לָמוּת מִקֶּרֶב הָעָם

 אסרו חג סוכות תשע"ז