דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא

דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא  / יהושע רוזנברג

דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא

וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת

וְאת הָיִית וְאֵינֵךְ

לֹא עוֹד תֵשֵׁבִי בְּאֶרֶץ חַיִּים עַד עוֹלָם.

וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ

וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם,

חָשַׁכת, שִּׁמְשִׁי, כוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּכְסִילֵיהֶם לֹא יָהֵלּוּ אוֹרָם

וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגָּשֶׁם.

אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים

שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת,

ואת, הלכת בדרך כל הארץ,

לֹא תֹסִפי לָשׁוּב בְּדֶּרֶךְ הָלָכְתְּ עוֹד.

כִּי יֵשׁ לָעֵץ תִּקְוָה

אִם יִכָּרֵת וְעוֹד יַחֲלִיף וְיֹנַקְתּוֹ לֹא תֶחְדָּל,

מֵרֵיחַ מַיִם יַפְרִחַ וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָטַע

ואת נאספת אל אבותיך, ואייך?

זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף,

וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ

שָׁבְתָה אשת נעורי, נות ביתי,

אֵין גַּחֶלֶת לַחְמָם אוּר לָשֶׁבֶת נֶגְדּוֹ.

סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ

וְעַל סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ

וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה

וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ

תְבֻקְשִׁי וְלֹא תִמָּצְאִי עוֹד לְעוֹלָם

חֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת

לֹא תוסיפי שׁוּב אֵלָי עוֹד

שָׁבַת מְשׂוֹשׂ ליבי, יֵמַר לי שֵׁכָר.