מַעְגַּל קְסָמִים

 אֲנִי גַּלְעִין קָטָן

הֻצֻנַחְתִּי עַל יְדֵי צִפּוֹר.

גֶּשֶׁם יָרַד כְּשֶׁהָאֲדָמָה   

קָלְטָה אוֹתִי, לְתוֹכָהּ. 

וַהֲרֵינִי מְנֻמְנָם

וְמעֻרְסָל בְּנֹעַם

אַהֲבָתָהּ.

בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים

תְּכוּנָה מוּזָרָה

מַרְטִיטָה וּמְתַזֶּזֶת

אֶת הַקְּלִפָּה

הַסּוֹגֶרֶת עָלַי.

יוֹדֵעַ כִּי כְּדֵי לְהַגְשִׁים

אֶת יִעוּדִי

סוּג שֶׁל רָקָב

אָמוּר לְהִתְחוֹלֵל בִּי.

זֶה מַפְחִיד וּמַבְחִיל.

אֲבָל יֵשׁ גַּם רֶוַח.

אֲבָרַי נִמְתָּחִים מִתּוֹכִי

כְּלַפֵּי מַטָּה

מְפַלְּסִים דֶּרֶךְ

לְמַעֲמָקֵי הָאֲדָמָה.

בְּעוֹד שֶׁכְּלַפֵּי מַעֲלָה

מַשֶּׁהוּ מִתְעַצֵּם בִּי,

זוֹרֵם וְדוֹחֵף בְּעָצְמָה  .

נָחוּשׁ מְמֻקָּד

וִּמְתְגַבֵּר לְעֵבֶר

מַטָּרָה לֹא יְדוּעָה.

לְאָן אֲנִי צוֹמֵחַ?

מָה מְחַכֶּה לִי?

זִכָּרוֹן מִזְּמַן אַחֵר

מְחַלְחֵל בִּי.

בְּטֶרֶם נִבְלַעְתִּי

בִּמְעִי צִפּוֹר

הָיִיתִי מִשְׁמֵשׁ זָהֹב

עֲגַלְגַּל וַעֲסִיסִי.

מְטֻלְטָל מַעֲדַנּוֹת

עַל גַּבִּי עָנָף

מְלֻטָּף עַל  יְדֵי רוּחַ

וּמִתְנַשֵּׁק עִם שֶׁמֶשׁ.

מִי אֲנִי הַיּוֹם?

מִי אֶהְיֶה כְּשֶׁאִוָּלֵד

מֵחָדָשׁ?

הַאֻמְנָם בְּסוֹף מַסְלוּל

אֶמְצָא עַצְמִי

עֵץ זָקוּף

עוֹשֶׂה פְּרִי -

שֶׁיֵּאָכֵל לְתֵאָבוֹן

שׁוּב עַל יְדֵי צִפּוֹר

שִׁיר -

פִּזְמוֹן חוֹזֵר...