שירה לעיתים כמיהה לחלף

שירה לעיתים

כמיהה לחלף 
שמעתי פעם שיר

שפניו למחר

עלי שלכת הנושרים

מרהיבים בצבעם

נדדו מאדמת החורש

נשרו בעירי

נטעו שטיחים

של יופי

כסו באושים

הפריחו ארומת

בושם

הקסימו אוהבים

שמעתי פעם שיר

שפניו למחר

הלך נודד פקד

את עירי

מדי בוקר יצא

לנכש עשבים

עשבי פרא נשא

על כתפו הדלה

השליכן על הסף

התבדל, נעלם

ברבות הימים,

כמעשה ניסים

הפרא פרח

שינה צורתו

זקף עלעליו

לבלב כאגס

האיר את עירי

בטוהר נכסף

עובר אורח

נדד בעירי

קוסם,ואולי שליחו

של חוזה?

לא שקטו הרוחות

בעירי

לא פסקו סערות

בליבי

ואולי היה זה

אליהו הנביא?

שירה לעיתים

כמיהה לחלף 
שמעתי פעם שיר

שפניו למחר

ound:white'>