הזמן שאבד

כל החיים שלי אני לבד

לבבי הולך לו בנפרד

אני תמיד בזמן שאבד

לא זכור לי מתי לא הייתי נווד

בכל השעות אני עם עצמי

אני חושב אך ורק שאת אינך איתי

סומך ומתייעץ עם לבבי

רק הוא יכול לשמור על סודי

כך זה תמיד עם גופי חי לי

חש ומרגיש ומתענה לי לבדי

מיליארדי הרהורים הולמים בי

לא שייכים לי מעולם אחר באים לי

מתעורר כאילו במקום אחר אני

בעולם של הזיות לא מוכר לי

לא מתרונן אך מתלונן בנפשי

אך לשווא אני זועק ואין מי

שישמע אותי הולך ונבלע קולי

סך הכול אני יכול לדבר לי

עם נפשי והנורות שבביתי

אין כל אפשרות בתוכי

ישן וקם עם עצמי ללא אהובה

אינך לצדי וזה כה משעמם אותי

אין לי יותר אותך לאהבה

בשמים כך רוצים לראותי

משום כך קשה לי לכבוש את כעסי

לכן כה עז הוא הרוגז שלי

בלי די חושב מדוע כך נקבע המזל שלי

ל-90 אחוז מהאנשים לא נחתם גורל כשלי

על כן לא פלא שכל כולי רותח מזעם ועצבני 

כי אין שום איש ואדם שמעט מבין אותי .