אָבִיב לֵילוֹתֵינוּ /

אָבִיב לֵילוֹתֵינוּ / שַׁמַּאי אֲרְמָּן

**********************

בָּאָה אֵלַי

בְּזוֹךְ לָבָן,

כְּמַלְאַךְ, מְרַחֶפֶת

מְרַאשׁוֹתַּיּי,

מִתְדַּפֶּקֶת עַל דֶּלֶת

כְּמִּיהוֹתַּיּי,

לוֹחֶשֶׁת שְׁמִי

בִּכְמִיהַת

אֲהֵבִים.

עֵינַי נִמְסָכוֹת

מַעַרְבּוֹלוֹת,

חָלַמְתִּי אוֹתָהּ, מַרְקִיעָה

שְׁחָקִים בְּקוֹלָהּ,

מְזַמֶּרֶת שִׁיר

אַהֲבָה פּוֹעֵם

לִכְבוֹדִי,

וַאֲרְכִּין רֹאשִׁי עַד

עִמְקֵי צַוָּוארָהּ

מַעֲדַנּוֹת,

בְּקוֹלָהּ, הִצִּיתָה בִּי

אֶלֶף גְּוָונִים

שֶׁל אַהֲבָה,

בְּחֶרְמֵשׁ חִיּוּכָהּ,

בִּמְתִיקוּת

שִׂפְתוֹתֶיהָ,

בְּמִכְחוֹל לְשׁוֹנָהּ

מָשְׁכָה בִּי

פִּיתּוּיִים.

כְּמוֹ נָתַן לָנוּ

הָאֵל כְּנָפַיִים

וְעָשָׂה אָבִיב

לֵילוֹתֵינוּ

יָמִים.

כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת:© שַׁמַּאי אֲרְמָּן

10/6/2016