המיתולוגיה התימנית - אורי שבח

שוב אנו חוזרים לאותה דירה, לא דירת עראי, אלא דירה הבנויה לתלפיות השוכנת לה מעדנות בקרית עקרון, שם מתגורר עובד קרוואני, הנער או האיש בעל השובבות המטריפה שלא שם קצוץ, אפילו לא בצל קצוץ, על אף אדם או אישה, והגם ששילם על כך בטבין ותקילין, לא פסק משגעתו להוציא אדם מדעתו. ואף לא היסס להתנגח עם הרב אריה יצחק כשההוא גברא קטל את ציון גולן אהוב ליבו או לחרב את האירוסין של אחיו או לחזר אחרי שרית המרוקאית ולשלם על כך במעצר.

בנוסף לשנאות היו לו כמה אהבות, זמרים וזמרות, ואהבה גדולה הייתה לעובד קרוואני בימי שחרותו, הלא הוא אורי שבח הנודע בשערים, כוכב פסטיבלי הזמר בסגנון עדות המזרח, מי ששר את "ירושלים עיר כלה" ו"שיר שמח ליבי זורח" ו"ארץ אהובה" ו"לנר ולבשמים" וגם היה בלהקת הווי צנחנים וצנח כחלק מהווי הלהקה, ולבסוף חזר בתשובה ושיקע ראשו בים הפוסקים והתלמוד.

ומה קשר ההוא שבח להוא עובד ? כיוון שסעידה, אמו של עובד, שתהיה בריאה, כל כך אהבה את אורי שבח עד שכשעובד היה בן שתים עשרה קראה לו למטבח באמצע הבישולים ואמרה לו: "בעזרת השם נביא לך לבר מצווה את אורי שבח!, ואתה תלמד טוב ההפטרה והקריאה יא ג'חש"

וההוא נדלקו לו העיניים ככה בפיוז ואמר "בסדר גמור יא אמא" ונתן לה נשיקה.

אבל בלילה, בעצם כמה לילות אחר כך, לפני השינה, נדדה שנתו והלך למטבח ליד החדר של הוריו על מנת למזוג לו לוגמא מים מהג'רע שאמא הייתה שמה על השיש.  ושמע את אביו יפת חולק על אמו ואומר לה "מן איפה ניקח לנו אלפי שקלים לזמר ההוא? מן איפה? ואני עובד במאפיה של זכריה ובבסטה של שמריה שמה בשוק ובקושי גומר החודש..."

וסעידה אמו לא נשארה חייבת ואמרה: "ומה עם החסכונות? כבר שנים לא בדקת את החסכונות שמה בדוקסה בדלפק בקופה של הבנק, מי יודע כמה מטבעות מתגלגלין שמה, ג'לג'לו ראסו. ואתה רק מכניס ומכניס ומכניס ולא מוציא..."

"ומה יהיה בזמנים קשים?" אמר יפת "ומה עם חלילה נפנף המחלל שבת ישבור לנו את התקרה, או שהילד ירצה להתחתן או בשמחה אחרת?"

"הנה לפניך שמחה גדולה, הדרת מלך, בר מצווה של הבן שלך, והוא אוהב את אורי שבח כאילו היה אח שלו, ויש לו כל הפוסטרים של אורי שבח, זוהר עורקבי, חיים משה וציון גולן"

"אני רוצה לעשות בירור כמה כל אחד לוקח...גם ככה אני שוכר את אולם בונבון ומביא את פוטו מזרחי שהסכים לעשות מחיר בגלל שהוא מכיר את דודה יונה משיכון עמידר ברמת גן"

"לא יקום ולא יהיה, הוא יזכה לאורי שבח" פסקה אמו.

"הכול תלוי בהתנהגות שלו, שלא יגנוב משמשים מהחצר של שלמה עבו, ושלא יפזר גרעינים על המדרכה, ושלא יזרוק כדור לחלון של אברהם ושושנה שיהיו בריאים ושלא ישבור עוד פעם את הטיח של נפנף ושלא יציק לחתולה של מרת ימימה שמה בדירה"

"כמה פעמים אמרתי לך, לא החתולה של ימימה, אלא החתול הלבן של השיכנזי אדון גרינוולד שיהיה בריא" צעקה אמו

"את תעירי את הילדים" לחש יפת, והשיחה באמת נרגעה

וההוא עובד הבין שלא בקלות ילך לו להביא את אורי שבח ובאמת עשה מאמץ להיות ילד טוב ולא הציק לחתול של אדון גרינוולד, ולא זרק כדור אל החלונות, וכשראה את הפירות בחצר של שלמה עבו, עשה את עצמו כאילו לא ראה אותם ונתאפק מלהציק לנפנף והיה ממש טלית שכולה תכלת לכמה חודשים והשיניים חרקו לו ולמד ההפטרה והפרשה, פרשת קורח אצל מורי זכריה שיהיה בריא.

ושלושה שבועות לפני הבר מצווה בא ככה אל אבא ואמא בפרצוף של בן פורת יוסף ושאל:

"נו תביאו לי את אורי שבח לבר מצווה?"

וסעידה שתקה ודמעה אחת זלגה מהעין שלה ואבא יפת אמר: "לא, לצערי הרב לא, הוא יקר מידי, שיהיה בריא, אבל חשבנו להביא לך את משה ברזילי, גם שר אותם שירים בתימנית וגם כמעט הקול אותו קול, אורי שבח לוקח אלפיים שקל ומשה ברזילי לוקח רק שבע מאות, חסרים אלף שלוש מאות שקלים, אל תשכח שיש אולם, שכרנו את האולם ברחוב הרצל, אולם בונבון וגם צלם, פוטו מזרחי..."

"הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו" צעק עובד וברח החוצה בבעסה עמוקה כמו עמוקה שליד מירון.

וחשב וטיכס עצה מה לעשות מול אבא ואמא... אמא רצתה, אבל אבא החליט על משה ברזילי שבכלל תימני אבל השם שלו מברזיל.

ולא מצא מנוח ובהתחלה חשב ללכת שמה ברחוב הרצל של רחובות ולבקש מכל אדם שקל לאוטובוס, אבל פסל את הרעיון כי היה צריך לגשת לאלפיים איש, וחשב גם לשדוד בנק הפועלים, אבל היה לו רק אקדח צעצוע מפורים וחשב ללכת למורי זכריה ולבקש ממנו, אבל הבין שיש לו עשרה ילדים מיסכינים שצריכים פרנסה. ולבסוף נזכר, הרי הוא ראה בצומת בילו ילדים מוכרים סברס בחצי שקל, אז אולי יעשה את זה. ובאמת עשה מאמץ והלך לשדות של זרנוגה ושל קטרה, איפה שהיו הכפרים הפלסטינים, וקטף מלא סברס וגם נדקר יפה מאוד ושם הסברסים בדלאים והלך וצעק ברחובות של רחובות "סברס בחצי שקל סברס בחצי שקל" וגם עשה מאמץ נוסף וקנה פחיות קולה ושם בצידנית עם קרח ומכר אותן במשחקים של מכבי שעריים, שמה באיצטדיון של קריית משה וגם בתחנה המרכזית, נגד הפקחים שניסו לסלק אותו וככה ברוך השם אסף סכום יפה ואחרי שבועיים בא לאבא שלו מתי שלמד תורה בדיוואן עם סבא ג'מילי, אבא של אמא סעידה שהיה אוחז במנהגי הדרדעים ואמר לו:

"אבא, אספתי תשע מאות שקל ממכירת פחיות וסברס, ברוך השם, וכן, אני רוצה את אורי שבח אצלי בבר מצווה"

"יא בן חסרים ארבע מאות שקל" הרים אביו את קולו בכעס "ואתה תתרגל, משה ברזילי ישיר בבר מצווה שלך, הוא שיהיה בריא, ברוך השם, מתת אל"

ועובד כבר ראה את אורי שבח נמוג לו ככה בענן של אכזבה וכל השירים היפים ששמע בפסטיבלי הזמר הולכים ונחלשים כמו מרת פדיה שהלכה ונחלשה מהמחלה הלא טובה עד שמתה, השם ירחם עליה.

והסבא שמע  שהנכד מתבעס אל נפשו ומתמרמר וגם נוכח לדעת שנתאמץ  ומיד הרים את קולו ואמר: "יא יפת, יא חתן סורר ומורה, אם הייתי יודע שככה אתה תתנכל לבן שלך לא הייתי מרשה לסעידה לצעוד איתך לחופה! הבן שלך עשה מאמצים גדולים ומכר סברס וגם פחים של קולה וחירף נפשו ואתה ככה מתייחס אליו? אני, אני עכשיו מוציא כאן על המקום ארבע מאות שקל ונותן כדי שהבן וגם אני נשמע את הזמיר המהולל אורי שבח שיהיה בריא"

ויפת ככה הסתכל בחמיו מוציא סטיפה יפה של שטרות ומושיט לעובד, וקצת התבייש וקיבל ייסורי מצפון, ועובד זרח כמו כוכב, בעצם "כבר מעל זרח כוכב" כמאמר שירו של אורי שבח שיהיה בריא ושגם, בניסי ניסים, האמרגן שלו, מצא כי יום ברמצוותו של עובד, מתאים להופעה על אף ההתראה הקצרה. ולילה לפני, כשעובד ישן בחדר שלו, לקח סלוטייפ והידק הדוק היטב את הפוסטר של אורי שבח שכמעט נפל לו על השמיכה וגרר אחריו את הפוסטרים של זוהר עורקבי ודקלון.