גּוּמוֹת חֵן

גּוּמוֹת חֵן / שַׁמַּאי אֲרְמָּן
******************
מַרְאֶה נְגוֹהוֹת יוֹפְיֵיךְ
עוֹלֶה כַּחַמָּה,
מְצַפְרִירֵי שַׁחַר
מַרְפֵּא 
לְסוּמָא,

רָאִיתִי כּוּלֵּךְ
כְּמַיִם צְלוּלִים
עַד 
קַרְקָעִית,
מֵעֵינַיִךְ תִּגְלוֹשְׁנָה 
פְּנִינִים

יְקָרוֹת.

יָרֵחַ מַמְרִיא, 
מֵאִיר גַּעְגּוּעַי,
כְּמִּיהוֹתַּיּי, נִטְרָפוֹת
עַל חוֹמוֹת 
לֵילוֹתַיִיךְ.

וָאָבוֹא עָדַיִיךְ

שׁוֹשַׁנִּים אֲדֻמּוֹת
כְּאוֹדֶם שֵׂיעָרֵךְ 
בְּיָדִי לָךְ,

גְּבוֹהֵי מַבָּט,
אֲרוּכֵּי קוֹמָה,
יוֹפִיַים 
כִּזְרִיחָה,
רְווּיִים צוּף
חַיִּים,
רֵיחָם, טָעַם

אַהֲבָה.

נָשַׁקְתִּי כּוֹתַרְתָּם,
נִפְתְּחוּ,
חִיְּיכוּ מִלֵּב,
כְּמוֹ גּוּמוֹת 
הַחֵן 
בִּלְחָיַיִךְ.

כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת:© שַׁמַּאי אֲרְמָּן
12/3/2016