עֲצֵי הַחַיִּים

עֲצֵי הַחַיִּים / אֲרְמָּן שַׁמַּאי
************************

עֲצֵי הַחַיִּים בְּלֵילוֹת
יָרֵחַ בּוֹהֲקִים, 
מְרַשְׁרֵשִׁים, 
נִרְעַדִים חַדְרֵי 
הַלֵּב.

פִּרְחֵי נְדָרִים שְׁזוּרִים
בְּחוּטֵי זָהָב 
אֲדַמְדַמִּים
נִפְתָּחִים אַט אַט
בִּמְחוֹל
אַהֲבָה,

בָּאת אֵלָי בְּאֵינְסְפוֹר
גִּלְגּוּלִים וְיָדַעְתִּי
אוֹתָךְ מֵרָחוֹק,
פִּיסָּה קְטַנָּה שֶׁל
אוֹר בּוֹהֵק
בֵּין גַּרְמֵי- 
שָׁמַיִם
נוֹדְדִים,

קָרָאתִי אוֹתָךְ בַּעֲצִימַת
עֵינַיִים, בְּמִישּׁוּשׁ 
שֶׁל הַלֵּב,
קָרָאתִי 
אוֹתָךְ
בְּנְשִׁימוֹתַיי.

וְאַתְּ, מְמוֹלֶלֶת
תְּפִלָּה עַתִּיקָה
בִּשְׂפָתַיִים 
רוֹטְטוֹת,
מִילוֹת אַהֲבָה
גִלְגַלְתְּ עַל 
לְשׁוֹנֵךְ,
בַּבּוּאָתֵךְ כַּרַכְתְּ
עֲלַיי כְּצָעִיף,
בְּרַכּוּת מְלֵאַת
אַהֲבָה.

אָז יָדַעְתִּי אֶת
אָהַבְתִּי 
אֵלַיִךְ
הַמְּשׁוּלָה 
לַגְּאֻלָּה.

כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת:© אֲרְמָּן שַׁמַּאי
3/1/2016